מנהיגות צבאית בעידן הרשתות החברתיות
בעיני מפקדי הצבא, הרשתות החברתיות הן בעיקר איום חמור - ביטחוני ותדמיתי - על צה"ל. אבל האמת היא שניתן להפוך אותן למכשיר פיקודי
מציג עמוד 41 מתוך 879 תוצאות
בעיני מפקדי הצבא, הרשתות החברתיות הן בעיקר איום חמור - ביטחוני ותדמיתי - על צה"ל. אבל האמת היא שניתן להפוך אותן למכשיר פיקודי
הידע הצבאי גדל במהירת מסחררת, אך בהיעדר מסגרות הכשרה מתאימות עלולים המ"פים והמג"דים במילואים להישאר מאחור. ניתן להתגבר על הבעיה באמצעות מערך השתלמויות שיתרום להשכלת המפקדים ולא יכביד עליהם
למפקד פלוגה אין מטה או עוזרים. לאלוף פיקוד יש מטה המונה מאות בעלי תפקידים. אם לאלוף הפיקוד היה כל הידע והזמן הנדרשים לפקד על יחידותיו, הוא היה מוותר על המטה
במהלך "חרבות ברזל" הבנו במערכות את חשיבות הנגשת המידע המקצועי לכוחות בשטח בצורה נוחה ויעילה – בכתב ובשמע. לפניכם פודקאסטים שהקלטנו בעת הלחימה ונוגעים בסוגיית הלמידה המבצעית מכמה זוויות
בעבר, ההתייחסות אל הנגד הייתה כמי שמחזיק בידע מקצועי וממלא את תפקידו במשך שנים רבות. בהתייחסות אל תפקידו של הנגד החדש יש לכלול בנוסף דרישות פיקודיות. הטמעת השינוי במעמדו של הנגד ובמערכת הדרישות ממנו מחייבים גם שינוי תפיסתי נרחב בקרב מערכים אחרים, בדגש על מערך הקצונה בצה"ל
השפעתו האפשרית של המרחב הקיברנטי על עיצוב וניהול מערכות היא רבה ומגוונת. הכרחי לקיים תהליך חשיבה ופיתוח ידע מתמיד על מנת להשתמש במרחב זה בצורה המיטבית
הכישלון המודיעיני ב־7 באוקטובר 2023 שונה מקודמיו, ומשכך – דורש פתרון אחר. יש להעביר את תפקיד המעריך הלאומי מידי אמ"ן לגוף אזרחי מצומצם, תחת משרד ראש הממשלה, שיקיים יחסי גומלין עם שאר ארגוני המודיעין, ויקדיש את מעייניו ללימוד, ניתוח וכתיבה של מסמכים בסוגיות האסטרטגיות המרכזיות. גוף זה, אם יאורגן וינוהל בצורה נכונה, ייתן לישראל יכולות הערכה מקצועיות שאינן קיימות היום ויאפשר התמודדות טובה יותר עם אתגרי המודיעין העתידיים
הכישלון המודיעיני ב־7 באוקטובר 2023 שונה מקודמיו, ומשכך – דורש פתרון אחר. יש להעביר את תפקיד המעריך הלאומי מידי אמ"ן לגוף אזרחי מצומצם, תחת משרד ראש הממשלה, שיקיים יחסי גומלין עם שאר ארגוני המודיעין, ויקדיש את מעייניו ללימוד, ניתוח וכתיבה של מסמכים בסוגיות האסטרטגיות המרכזיות. גוף זה, אם יאורגן וינוהל בצורה נכונה, ייתן לישראל יכולות הערכה מקצועיות שאינן קיימות היום ויאפשר התמודדות טובה יותר עם אתגרי המודיעין העתידיים
בוויכוח בין אל"ם (מיל) יהודה גלר("צבא ללא היסטוריה", מערכות 373) לבין רמ"ח היסטוריה, אל"ם ד"ר שאול שי (מאמר תגובה באותו גיליון של מערכות) על מידת תפקודה של מחלקת ההיסטוריה בצה"ל נשכחה העובדה, שכבר ישנו מחקר רשמי על מלחמת העצמאות, שאותו כתב ד"ר נתנאל לורך. הבעיה היא שזהו היוצא מהכלל המעיד על הכלל: כל שאר המלחמות טרם זכו למחקר רשמי מקיף מטעם צה"ל.
מידת הצלחתו של ארגון לשמר כוח אדם איכותי ומוכשר, קובעת במידה רבה את יכולתו להצליח ולשמור על הרלוונטיות שלו לאורך זמן. בעבודה זו המטרה המרכזית היא מתן בסיס מד"הי מקצועי לתהליך השימור והפיתוח של קבוצת האיכות שנתפסת כקריטית להצלחתו של הארגון