מציג עמוד 41 מתוך 4148 תוצאות
בד בבד עם הכניסה לעידן ההסכמים עם הפלסטינים אימצה ישראל תפיסת הפעלה ההולמת את המציאות החדשה - מציאות של הסכמים. מקורותיה של התפיסה שאימצה ישראל נעוצים בתורת המערכה העמוקה הסובייטית. המאמר מתאר תפיסות הפעלה סותרות שהשפיעו על ישראל - המערכה העמוקה ומיתוס הבליצקריג - ואת מידת ההלימה שלהן למציאות החברתית בארץ
בכל מלחמה בעתיד תהיה ישראל חשופה לתקיפות בליסטיות מסיביות. על רצועת החזית אין שום אפשרות להגן באופן אקטיבי. אם לא ניתן להרחיק את האויב במהירות מאזורי השיגור, מוכרחים לפנות את האזרחים מהחזית. לעומת זאת על עורף המדינה צריך ואפשר להגן
במלחמת לבנון השנייה ירתה הארטילריה של צה”ל תחמושת רבה, אך הישגיה היו מועטים. הדרג המקצועי ידע שאש ארטילרית אינה הפתרון הנכון לבעיה המבצעית שעמדה בפני צה”ל, אך בהיעדר נכונות לנקוט את הפתרון הנכון פנו לעבר הארטילריה, שהרי “צריך לעשות משהו
גם במלחמות העתידיות יידרשו צבאות לכלכל עצמם, כל אחד מסיבותיו, על בסיס ”מודיעין לוגיסטי“. מערכת הכנות הולמת ותהליכי בניין כוח בתחום זה, יגדילו את סיכויי ההצלחה ושמירת הרציפות וההמשכיות של הכוחות הלוחמים
המילה "חייל" היא חידוש של אליעזר בן־יהודה, ואילו המילה קצין במשמעותה היום מופיעה לראשונה רק בסוף המאה ה־19. עד אז היו בשפה העברית רק "אנשי צבא"