המלחמה בתולדות אירופה

עד עמוד התליה - עלילות המחתרת בעיראק

ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית 1870־1945

החטיבה בעשור החמישי

האם נכון לוותר על המפעיל האנושי במערכות לחימה אוטונומיות

עם התקדמות היכולות הטכנולוגיות ומורכבות המערכות האוטונומיות נשמעת לאחרונה הטענה שאין יותר צורך באדם לשם הפעלת המערכות. ואולם הניסיון בהפעלת מערכות מסוג זה במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, ב־20 השנים האחרונות, מוכיח אחרת

בחינת הצורך בייצור חנ"מ כחול לבן בראי מלחמות העבר בעולם

הלקח ההיסטורי בנוגע להבדלים בניהול ייצור חנ''מ בין המדינות המפותחות ובין המצב בברית־המועצות בתקופה של שנות ה־ 30 וה־ 40 של המאה שעברה, ממחיש כי המצב של תלות בחנ''מ זר מסוכן מבחינה אסטרטגית. על מקבלי ההחלטות לקבל אחריות לשינוי המצב, ולהחזיר את יכולת הייצור המקומית של החנ''מ

צבאות יבשה מחפשים משמעות

צבאות יבשה נבנים בזמני שלום ומיועדים למלחמה, וכדי לפעול בזמני שלום צריכים להסיט משאבים. הדילמה: האם להתאים את משימות הצבא לציפיות של המדינאים, או להשקיע בבניין כוח שלא משרת אותו במלחמה? שני מקרי בוחן של צבאות יבשה אירופיים שנדרשו לעשות את ההתאמות המתבקשות לשימור הרלוונטיות שלהם

מקצועיות

סיכום

מבצעים מיוחדים במלחמה: רכיב מובנה במאמץ ההשפעה

המלחמה הבאה שבה יילחם צה”ל תהיה, בסבירות לא מבוטלת, מערכה רב־זירתית. צה”ל יידרש לפעול במקביל בכמה זירות לחימה, בין שהן מתואמות ותומכות זו בזו ובין שלא. למבצעים בעומק תוכל להיות השפעה של ממש על תודעת האויב. לנוכח החשיבות והפוטנציאל של החיבור שבין מבצעים להשפעה, ראוי לפתח את היכולת לשלב מבצעי הונאה והשפעה בפעולה בעומק