תכנית הלימודים במכללה לביטחון לאומי – מה צריך ללמוד?
בבית ספר לטיסה מלמדים לטוס, בבית הספר להנדסת מכונות מלמדים לבנות ולתחזק מכונות. האם בבית הספר לביטחון לאומי מלמדים לעשות ביטחון לאומי?
מציג עמוד 40 מתוך 694 תוצאות
בבית ספר לטיסה מלמדים לטוס, בבית הספר להנדסת מכונות מלמדים לבנות ולתחזק מכונות. האם בבית הספר לביטחון לאומי מלמדים לעשות ביטחון לאומי?
הספר מבקש להפנות את תשומת לבנו באמצעות המאמרים המכונסים בו, לחשיבות העצומה שיש לביטויים הרבים של בנין הכוח על יכולתו העתידית של צה"ל לעמוד בהצלחה מול איומים מגוונים. זאת מתוך נקודת המוצא שהיכולת הזו מושפעת בעיקר מתהליכים ארוכי טווח ופחות מקבלת החלטות בעת האירועים. איך לקרוא את הספר בתצורה דיגיטלית? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF".
בבואנו לבחון את תפיסות הפעלת הכוח העתידיות של צה"ל, יש מקום לתת את הדעת גם להמשכיות של תפיסות התמרון בצבאות זרים במערב
בבואנו לבחון את תפיסות הפעלת הכוח העתידיות של צה"ל, יש מקום לתת את הדעת גם להמשכיות של תפיסות התמרון בצבאות זרים במערב
תופעת ה-Insurgency לא זכתה עד כה להתייחסות משמעותית מישראל. ייתכנו שיתופי פעולה עם גורמים שונים למאבק בחמאס ובחזבאללה, באופן שיאפשר לבחון מהלך אסטרטגי למיטוטם
צבירת הניסיון בניהול ידע מבצעי ולמידה תוך כדי לחימה בזמן אמת במשך שנות העימות המוגבל איפשרו להפיק לקחים וליישמם בזמן אמת בעת הלחימה בלבנון. לקח מרכזי וחיובי לשימור מהמלחמה בלבנון הוא הצורך בלמידה תוך כדי הלחימה נגד אויב דינמי כמו חיזבאללה, שהוא ארגון לומד
החזרה הביתה מהקרב ובייחוד החזרה להמשך הלחימה אינן דבר של מה בכך. גם הלוחמים הקשוחים ביותר חווים חוויות קשות שעלולות לפגוע בהם ובכשירותם המבצעית. הניסיון מראה כי ניטור ההשלכות הפסיכולוגיות של אירועי קרב וביצוע התערבויות פיקודיות בעזרת יועצים לפי הצורך מאפשרים למנוע קשיים רגשיים בטווח הקצר, הבינוני והארוך
תְּקֵפוּת היא כלי מושגי שימושי ופשוט עבור קובעי אסטרטגיה המאפשר להם לבחון, על סמך רשימת תכנים בסיסית, שהיסודות החיוניים קיימים כולם. "אמנות המצביא" קובעת אם אסטרטגיה מועילה, אך לפני כן אפילו המצביא הטוב ביותר חייב לבחון תחילה שהיא תקפה. אם האחראים למבצעים באפגניסטאן, בעיראק או בלוב, היו מוודאים שהאסטרטגיה שלהם תקפה, ייתכן שהיה אפשר למנוע אסון
המאמר מציג ניתוח חזותי של פיגועי טרור שהתרחשו בישראל במהלך השנים 2016-2015, תקופה המכונה "אנתפאדת היחידים". במחקר נותחו סרטים המתארים פיגועי טרור במטרה לבחון בגישה מיקרו־סוציולוגית פיגועים אלה בעת התרחשותם. אנו טוענים, כי בדרך זו ניתן להעשיר את הידע הסוציולוגי הצבאי אודות ה"מלחמות החדשות". במחקר נאסף מידע שאותר במרשתת ומקורו בתפוצה רחבה של מצלמות אבטחה ומכשירי טלפון ניידים. פותחה תוכנה לאיסוף סרטים והיא הופעלה במדגם של רשתות חברתיות. במקביל נערכו גם ראיונות עומק עם קציני משטרה ואזרחים שהיו עדים לפיגועים. ניתוח הממצאים מתאר את הדינמיקה החברתית המופיעה בסרטים ומצביעה על שלושה גורמי ייסוד הנכללים באלימות המוצגת בהם: התוקף, משבש ההתקפה וההמון. המחקר מצביע על יכולתם של סוציולוגים צבאיים לבצע ניתוח חדש של אלימות תוך שילוב בין רמת ה"מאקרו" לבין מחקר ברמת ה"מיקרו". ניתוח מיקרו־סוציולוגי כזה מוביל להבנה טובה יותר של פיגועי טרור, תוך התגברות על מניפולציות במידע ויזואלי המתבצעות על־ידי התקשורת, הממשלה וארגוני טרור.
כדי שכוחות יפעלו בשילוביות מלאה - כמו ב“עופרת יצוקה“ - יש לבנות את המערכת המשולבת ולאמץ זמן רב לפני הלחימה פרקטיקות של עבודה משותפת בקרב כל הכוחות והמפקדות שמרכיבים אותה