חמשת הטילים נגד ספינות הבולטים כיום בציי העולם

שרשרת האספקה הימית של ישראל בחירום - קושרת חזית ועורף

מאפייני הלחימה העתידית והפגיעה הצפויה בעורף ובנמלים, לצד תלותו של המשק בסחר ימי, מאפיינים מבניים של הסחר הימי העולמי ושרשרת הערך המסחרית של היבוא לישראל – יוצרים נקודת תורפה בהמשכיות הפעילות המשקית בעת חירום, היכולה להתפתח לכדי מחסור אפשרי בסחורות חיוניות ואף באספקה לצה"ל. מאמר זה מחלק את שרשרת האספקה הימית לישראל לארבעה מקטעים, ודן באתגרים הביטחוניים והמבניים הרלוונטיים לעת חירום ביטחונית בכל מקטע. בפרק הסיכום מתוארת מדיניות המתאימה, לדעת הכותב, להתמודדות עם אתגרים אלה.

מוכנות מוניציפלית לחירום: בין גופו של עניין לגופו של אדם

מערך החירום ברשות המקומית הוא קו ההגנה האחרון בין הציבור והאיומים הסובבים אותו. תחום ניהול הביטחון ברשות נוגע לכל תושב אך נסתר מהעין. הרשות המקומית היא שתישא באחריות ובנטל לדאוג לתושביה, ומכאן שאיכות היערכותה למצבי קיצון ואופן תפקודה בעתות משבר הם גורם משמעותי בשימור החוסן הלאומי של המדינה

מגזין סוף השבוע של מערכות - 2 בנובמבר 2023

המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: מאמר חדש של סא"ל עוזי בכור, אל"ם ד"ר לוסיאן טצה לאור וסא"ל (מיל') ד"ר לאה שלף, על סיוע לחיילים פדויי שבי בהסתגלות מחדש / גרסה מתורגמת לאנגלית של המאמר שכתב ד"ר שגיא פולקה על מלחמת "מבול אל־אקצא" – גרסת חמאס / פודקסט עם ד"ר מיכאל מילשטיין על הנחבה: התפתחות היחידה, מה מייחד אותה ומהן דרכי פעולתה / פודקסט עם יורם שווייצר על השאלה האם מתקפת הפתע של חמאס היא 9/11 של ישראל והאם חמאס הוא באמת דאעש / מאמרם של ד"ר עדו הכט ופרופ' איתן שמיר על מבצעי תמרון יבשתי מול מבצעי ירי מנגד בעולם / פודקסט עם ד"ר ראובן גל על חוסן לאומי, מה מרכיב אותו ולמה הוא חשוב בכלל ובתקופת מלחמה בפרט / פודקסט עם פרופ' עוזי רבי על האיום החדש מתימן / מאמרם של יאיר אנסבכר ורס"ן (מיל') אבשלום אהרוני על התגשמות חזון הרחפן הביתי כאמל"ח משנה משחק / פודקסט עם אל"ם (מיל') ד"ר שאול שי על המנהרות בעזה,הסוגים השונים שלהן והאתגר שהן מהוות לצה"ל   "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים ומאחל החלמה לפצועים

דבר העורכת

לראשונה זה זמן רב יוצא גיליון של כתב העת, כאשר התחושה במדינה היא של “אחרי המלחמה”. עם זאת, נכון יותר לומר שמדובר ב”הפסקה בלחימה”. חיילים נמצאים עדיין בעזה, בלבנון ובסוריה, חיילי המילואים טרם חזרו לשגרה אמיתית ולא ברור מה יהיה מבנה הכוח בעתיד הקרוב והרחוק. תפיסות תאורטיות ומעשיות שהיו לנו כחוקרים בנוגע לתפקידי הצבא, תפקידי המילואים, נושא משרתי הקבע, מוטיווציה, יחסה של החברה למחירים השונים של הלחימה, ועוד - עברו שינויים משמעותיים. ייתכן שאנחנו נמצאים בנקודת זמן שמאפשרת התחלה של עיון מחדש בתפיסות וברעיונות העבר. בהמשך לכך, הגיליון הנוכחי מתאפיין בהצבעה על נושאים שנראה כי יהפכו למרכזיים בחודשים ובשנים שלפנינו. בכך הוא מציע תשתית תאורטית ומחקרית לעתיד

הקשר בין אוטובוסים, טייסים ואנשי תקשוב

המצב הנוכחי שבו חיילי תקשוב מגיעים לשמ"פ ורודפים אחרי הטכנולוגיה הבאה מותיר אותם אנלוגיים בעולם דיגיטלי. הפיכתם ל"טייסי תקשוב", שעובדים עם ספר סד"פים כאשר הם מגיעים לטפל בתקלה, תייצר שפה משותפת לכולם ותהפוך את צה"ל לארגון לומד

שיגורי ננו לווינים - סקירת מגמות בעולם

עם הגידול המאריכי בשיגורי הלוויינים הקטנים, תעשיית משגרי הלוויינים נדרשת להתפתח כדי לענות על הצורך בשיגורים ייעודיים. ספקי שירותי שיגור שיעמידו אפשרויות שיגור ייעודי מהיר וגמיש ובמחיר אטרקטיבי, יהיו בעלי יתרון מסחרי על פני הספקים האחרים ובכך יוכלו לשלוט בשוק המתפתח

מגזין סוף השבוע של מערכות - 24 באוגוסט 2023

"מפנקסו של מג"ד" – 9 שנים למבצע "צוק איתן" / מודל ההתערבות הצבאית הסובייטית ב"אביב של פראג" והקשר למלחמה הנוכחית / טילים, כטמ"מים ורקטות במערכה האווירית באוקראינה / חזרה אל הרצח בקולנוע צפון, ואיך "מערכות" קשורה לסיפור / 71 שנים למותו של אלוף יצחק שדה / כלים שלובים – הפרק הרביעי בסדרה: התקופה שסוף שנות ה־90 ועד מלחמת לבנון השנייה / סוללות נטענות לאלקטרוביליות בשדה הקרב העתידי / פרידה מהעורך והמתרגם פרופ' אמציה פורת

על הטקטיקה

הספר הזה, שנכתב על־ידי קצין אמריקני בדימוס, מיועד בראש ובראשונה לקהל הקוראים האמריקני. למרות זאת הוא בעל ערך רב לקורא הישראלי, בייחוד למפקדים הטקטיים בצה"ל - החל במפקדי המחלקות, עבור דרך מפקדי הפלוגות, הגדודים והחטיבות, וכלה במפקדי האוגדות

לאפשר קדמה בביטחון – הסיכון וההזדמנות

אתגר ההגנה על נכסים וסודות צה"ל הולך ומתעצם בשנים האחרונות ומחייב שינוי עמוק בתפיסת ביטחון המידע והגנת הסב"ר ומעבר לניהול מערכה פרו־אקטיבית לשמירה על הסוד. מערכה כזו מכוונת למיצוי משאבי ההגנה ולניתובם למרחבים שבהם תוחלת הסיכון גבוהה, תוך חיזוק מרכיבי הגילוי, ההתערבות וכשירות המשרתים להתמודדות עם האיומים