הערכה הוליסטית של עתיד הלוחמה

ארצות־הברית תצטרך להתמודד עם שורה של דילמות אסטרטגיות הולכות ומעמיקות בעשור הקרוב, והכוח המשותף שלה יעמוד בפני סוגים שונים של עימותים שכל אחד מהם יחייב חבילת יכולות אחרת. דוח של תאגיד RAND מנתח את המגמות השונות

בין הצפון והדרום: המתח בין הזירות בעיצוב מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל

בימים אלה, 20 שנים לנסיגת צה"ל מלבנון, מתהווה שיח ציבורי על אודות פעילות צה"ל ברצועת הביטחון וכן בנוגע להליכי קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית. נראה כי בסוף שנות ה־ 80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל בבעיה אסטרטגית דומה – מתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון. באותם ימים התמודדה ישראל בעיקר עם האנתפאדה הראשונה, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת.

שגרה והשתנות בימי קורונה מקרה הבוחן במחוז ירושלים והמרכז

על אף ריבוי המשימות במהלך מבצע "קרן אור", מתוך תפיסה של חובת השגרה גם בשיאו של החירום, פעלו במחוז ירושלים והמרכז במאמץ לשמר שגרת יחידה תוך השתנות משמעותית ככל שניתן

תגובה למאמר של ד"ר טל טובי, "הפעלת כוחות למבצעים מיוחדים במלחמה סדירה"

חשוב שלצה"ל כמו לצבאות אחרים יהיו כוחות מיוחדים, אבל אם ללמוד מהעבר ובטח ממלחמת יום הכיפורים שבה מתמקד המאמר, ריבוי יחידות מיוחדות בא על חשבון הצבא הקרבי "הרגיל" שהוא בפועל הנושא בנטל והמביא לנו את ההכרעה

הסכנה בהגבלה של פיתוח מערכות מבוססות בינה מלאכותית לצרכים צבאיים

עם החששות המבוססים והלא מבוססים מהפוטנציאל העתידי של מערכות הנשק האוטונומיות מבוססות הבינה המלאכותית והאופנה הרווחת בחלק מהמדינות והתעשיות להתרחק מתחום זה, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות "הג'נטלמן של המזרח־התיכון"

אסטרטגיה של גישה עקיפה

מלחמה גרעינית ושלום גרעיני

האסטרטגיה ליום המחר

"על המלחמה" - מדריך קצר לקלאוזביץ

סוד כוחה של השפה הצבאית