הנשיא החיוור על תרומת העיתונות הישראלית להפתעת יום הכיפורים
מעקב אחר הקריירה של סאדאת היה מגלה שמדובר באדם מוכשר וחריף שכל שאינו מהסס לקחת על עצמו סיכונים. אז מאיפה, לעזאזל, צמח המיתוס של לא יוצלח שאין לקחת אותו ברצינות?
מציג עמוד 40 מתוך 1016 תוצאות
מעקב אחר הקריירה של סאדאת היה מגלה שמדובר באדם מוכשר וחריף שכל שאינו מהסס לקחת על עצמו סיכונים. אז מאיפה, לעזאזל, צמח המיתוס של לא יוצלח שאין לקחת אותו ברצינות?
יש לחייב את המפקדים לא רק לקרוא ספרות צבאית אלא גם לכתוב. הכתיבה מאלצת את הכותב לחשוב ומביאה לשיפור של ממש באיכות עבודתו
ספרו של ג'ון ד' גריינג'ר, הלחימה על ארץ ישראל 1917( ,תל-אביב ובן- שמן, מערכות ומודן, 2012 )הוא תוספת ראויה למדף העברי הדל של ספרים שעיסוקם הוא הזירה הארץ ישראלית במלחמת העולם הראשונה
בקורס קציני שריון לימדו אותנו לנהל אש, לחפות, להסתער לפגוע במטרות בירי מהיר ולשטוף את היעד. לימדו אותנו איך להפוך קבוצת צעירים לפלוגה לוחמת, אבל לא לימדו אותנו איך להיכשל
השקפותיה של ישראל בנוגעי להפצת טילים בליסטיים בעידן השלום-גם או יושג שלום כולל במזרח התיכון, יהיה זה שלום חמוש, המבוסס על התרעה בתחום הטילים והנשק הלא קונוונציונאלי, הסיכוי להגיע בעתיד הנראה לעין להסכם אפקטיבי לפירוק נשק זה נראה קלוש
הקמת יחידות אד הוק - דוגמת 101, "דובדבן" ו"שמשון" - כדי לפתור בעיות ייחודיות היא פתרון שנוקט צה"ל מאז היווסדו. זוהי דרך שגויה ובזבזנית, שכן בעוד שקל להסב יחידות רגילות למשימות מיוחדות של לחימה נמוכת עצימות, הרי קשה מאוד להסב יחידות מיוחדות ללחימה רגילה, גבוהת עצימות
מנגנון הקישור והתיאום הביטחוני, שהיה אבן יסוד במערכת היחסים שבין צה"ל למשטרה הפלסטינית בשנים 1996-1994, עם תחילת יישומו של הסכם אוסלו, נחלש והפך במידה רבה לבלתי רלוונטי במציאות של שנת 2000. נראה כי הגיע הזמן למנגנונים חדשים שיתאימו למציאות המשתנה
מחקר חדש קובע כי המלחמה אינה נתפסת בעיני רוב הגברים הישראלים כחוויה משברית או מהפכית, אלא כהתנסות המשולבת בסדר החיים הרגיל והממוסד
בעוד שההיסטוריון הרוסי הפופולרי ויקטור סובורוב מציג את היטלר כקורבן ואת סטלין כתוקפן, טוען פרופסור גבריאל גורודצקי כי לסטלין לא היו כוונות התקפיות כלשהן כלפי גרמניה הנאצית. האמת, כנראה מצויה באמצע :היטלר בוודאי שאינו קורבן, אך לסטלין היו קרוב לוודאי תכניות לתקוף את גרמניה הנאצית ב-1942 או ב-1943