מציג עמוד 4 מתוך 52 תוצאות
אף שכיום אנו מכירים בעיקר ארגוני טרור דתיים, הרי שהחלוקה בין ארגונים דתיים ולא דתיים עוזרת לנו להבין את אופן פעולת תנועת הטרור. גם אם לארגונים, לאומנים ודתיים יחדיו, אותה מטרה, הרי שבירור מניעיהם יעזור לפעול נגדם ביעילות
הגוף שהוביל את המהפכה בסוריה בדצמבר 2024 הוא היאת תחריר אלשאם והעומד בראשו, אבו מחמד אלג'ולאני (אחמד אלשרע). התבטאויותיו לאחר המהפכה נראות לגורמים במערב מתונות בהשוואה להתבטאויותיו מ־2014, אז היה מחויב ארגונית לאלקאעדה, אך יש קשר ישיר בין אלשאם ובין פלסטין. ימים יגידו היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו, אך כבר כעת אפשר לקבוע – האסלאם חזר לסוריה
יצירת עומק בהגנה על יישובים הייתה תמיד אתגר מעשי בשטח. בעקבות מאמרם של תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל ותא"ל ימין מציע הכותב מענה ובו שינוי יסודי בתפיסת ייעוד הגדר ההיקפית ביישובים, וייעודה מגבול גזרה למכשול גמיש יותר, המאפשר לחימה יעילה מעבר אליה, בתצפית, באש ואף בתנועה של כוחות, ללא ויתור על שטח או צורך בתנועת תושבים תחת אש
לכל התרחשות שאירעה בגזרת הגדוד התאמנו והוכשרנו בעבר. לצד זאת, החיכוך עם האויב יצר סביבה מבצעית שאליה נדרשנו להסתגל במהירות. פעולתו של גדוד 202 במבצע "צוק איתן" מדגימה באופן ברור כי היצמדות לתורה ולעקרונות הנלמדים בצה"ל, בשילוב תהליך הכנות יסודי ומקצועי ולכידות יחידתית, יכולים להביא להצלחה בשדה הקרב
התארגנות כוח המגן במושבה כפר סבא היא דוגמה להצלחה בהגנה על המרחב מפני חורשי המזימות שמסביב. ההצלחה הזאת סייעה למושבה, שנהפכה לעיר, הן במהלך מלחמת העצמאות, והן בשנים הראשונות אחריה. העיר שהייתה למעשה יישוב סְפר על גבול הקו הירוק, עמדה בפרץ ושימשה "עמדה קדמית" לא רק של היישוב היהודי אלא גם של מדינת ישראל
על אף "הזכויות" בהצהרת החוקה הסורית החדשה, הסדר הפוליטי החדש שנוצר כונן מערכת פוליטית שבה הנשיא נהנה מחופש פעולה מרבי, וממנגנון אסלאמיסטי שלכאורה אמור להקל עליו להתמודד עם כל אתגר – פנימי או חיצוני. האם יש בכך כדי לרמז על הכיוון ששלטונו יבחר כלפי ישראל והאזור?
קווים להתהוותו ולמבנהו של הפלמ"ח: לכך נועדה רשימה זו: לניתוח ולסיכום כמה מן הערכים האלה, כפי שמצאו את ביטוים המיוחד בפלמ"ח
מכלול הפעילויות שנקט דוד בן־גוריון, כאשר ההנהגה המדינית בראשותו נטלה על עצמה לראשונה בתולדות היישוב אחריות מלאה על ארגון ההגנה, מבטאות את הניסיון המודע שלו להתמודד עם אחד המבחנים הבולטים של חברה דמוקרטית - הטיפול בסוגיית הפיקוח על גורמי הכוח הצבאיים הנתונים למרוּת ההנהגה המדינית
אם יכירו המוסדות האחראים בדחיפות הבעיה, עוד ניתן בידנו כיום לעצב מחדש את דמותו ואת אופיו של הנוער העובר דרך בית הספר התיכון ולהופכו לנושא בעול בהקמת האומה. ויש להזדרז בביצוע - השעה דוחקת
המאמר מציג ניתוח חזותי של פיגועי טרור שהתרחשו בישראל במהלך השנים 2016-2015, תקופה המכונה "אנתפאדת היחידים". במחקר נותחו סרטים המתארים פיגועי טרור במטרה לבחון בגישה מיקרו־סוציולוגית פיגועים אלה בעת התרחשותם. אנו טוענים, כי בדרך זו ניתן להעשיר את הידע הסוציולוגי הצבאי אודות ה"מלחמות החדשות". במחקר נאסף מידע שאותר במרשתת ומקורו בתפוצה רחבה של מצלמות אבטחה ומכשירי טלפון ניידים. פותחה תוכנה לאיסוף סרטים והיא הופעלה במדגם של רשתות חברתיות. במקביל נערכו גם ראיונות עומק עם קציני משטרה ואזרחים שהיו עדים לפיגועים. ניתוח הממצאים מתאר את הדינמיקה החברתית המופיעה בסרטים ומצביעה על שלושה גורמי ייסוד הנכללים באלימות המוצגת בהם: התוקף, משבש ההתקפה וההמון. המחקר מצביע על יכולתם של סוציולוגים צבאיים לבצע ניתוח חדש של אלימות תוך שילוב בין רמת ה"מאקרו" לבין מחקר ברמת ה"מיקרו". ניתוח מיקרו־סוציולוגי כזה מוביל להבנה טובה יותר של פיגועי טרור, תוך התגברות על מניפולציות במידע ויזואלי המתבצעות על־ידי התקשורת, הממשלה וארגוני טרור.