מציג עמוד 4 מתוך 107 תוצאות
בגיליון: מה לקחת מתיאורית המלחמה: צורות, "משקפיים", או פרשנות בהקשר? / "בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך / דברים שרואים משם גם רואים מכאן: לקחי אוסינט מאוקראינה והשתקפותם ב"בית וגן" / המבצע הוא שעתו הגדולה ביותר של המפקד: לחימת גדוד 202 במבצע "צוק איתן"
ההצלחות הגדולות של אמ"ן בשנים שלפני 7.10 היו, באופן פרדוקסלי, חלק מהסיבות לביטחון היתר ולשינויים תרבותיים, שלא אפשרו לספק התרעה לפני יציאת חמאס למתקפה באותו יום. ד"ר אסף הלר מספק פרשנות מזווית ייחודית על סיבות העומק לכשלון ומציע דגשים לתהליך התיקון בראייה קדימה
מאמר זה בוחן את פרשיית הקמתן של שש היאחזויות נח"ל במערב הנגב בשנת 1956, ודרכה את מערכת היחסים שהתהוותה בין הגופים האזרחיים לצבאיים בישראל בנוגע לשאלת המטרות הביטחוניות והמשקיות של היאחזויות הנח"ל. ההיאחזויות קמו כדי לבצר את צירי הפלישה הצפויים של צבא מצרים מקדמת סיני אל באר שבע, ובבחירת מיקומן לא התחשבו הגופים הצבאיים בגורמים משקיים כגון מצאי קרקע ומים לחקלאות. הפן החקלאי בהיאחזויות אלה שימש, לפי מפקדי צה"ל, רק כסות עיניים לנוכחות ישראלית צבאית בסמוך לגבול. טענתו המרכזית של מאמר זה היא כי הגופים הצבאיים הצליחו לכפות על הגופים האזרחיים את ההעדפה המוחלטת של הצרכים הביטחוניים על הצרכים המשקיים, אולם בניצחון זה היה טמון זרע הכישלון של ההיאחזויות הללו שקרנן ירדה ברגע שהשתנו אתגרי הביטחון בגבול המצרי. הכישלון השפיע גם לטווח הארוך, כאשר המחלקה להתיישבות של הסוכנות מיעטה להשתתף בהקמת היאחזויות נח"ל בחמש השנים הבאות, בין השאר בגלל ההשקעה הכספית שירדה לטמיון בהיאחזויות מערב הנגב.
