לוחמה בעצימות נמוכה - עד כמה הטכנולוגיה מכרעת?

רבים הכותבים ששוללים את נושא הכניסה הקרקעית, כל אחד וסיבותיו. ואולם רק קרב מגע, התחככות בתוך שטח הלחימה, רק בו קיים סממן ההכרעה

יעילות תוכנית אימונים אינטרוולית לשמירה על כשירות לוחמים במרחב מוגבל

אחד האתגרים בתחום הכושר בצבא הוא לשמר את הכשירות, גם בפרקי זמן שבהם לא מתאפשרים אימוני ריצה ויש מגבלת זמן ומרחב. מפקדים רבים מחזיקים בדעה שללא אימוני ריצה לא ניתן לשמר את הכשירות. המחקר שבמאמר זה מוכיח את השימוש באימוני אינטרוולים במוצב ככלי אפקטיבי

שיתוף פעולה בצל עימות

המיתוס של העימות האסימטרי

אין אמת בטענה הפופולרית שבכל עימות אסימטרי בין מדינה לבין ארגון טרור וגרילה נגזר דינה של המדינה להפסיד. מההיסטוריה אנחנו לומדים שבמקרים רבים דווקא המדינות מנצחות

על ממשל ומשילות במערכת הגרעין בישראל: עיון היסטורי ראשוני

מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות

הרתעה ועיצוב תודעה

המושג הקלסי של הרתעה אינו רלוונטי למגוון של מצבי עימות. במאמר מוסברת הטענה הזאת ומוצעת גישה של "הרתעה מותאמת". לפיה יש לנתח את פסיכולוגיית היריב כדי לתפור בעבורו פתרון הרתעתי הולם ואפקטיבי

עם הגב לחומת מגן

מסיבות שונות נמנעה ישראל מלייצב את המצב ברצועת עזה באותו האופן שבו היא עשתה זאת ביהודה ושומרון במבצע "חומת מגן". התוצאה: הידרדרות ביטחונית חמורה בדרום וסבבי עימות קשים אחת לשנתיים בערך

הלחימה בעימות המוגבל- טקטית, זו אותה הגברת

ברגע שנוצר מפגש פיזי בין שני כוחות יריבים, הרי מהבחינה הטקטית אין זה משנה מדובר בקרה במסגרת עימות מוגבל או במסגרת מלחמה כוללת. בכל מקרה חייב המפקד ברמה הטקטית לפרש במהירות את המציאות ולהגיב באופן מיידי

להתחיל מחדש – הקמת רגימנט לחימה בחופים בחיל הנחתים

תהליך הרפורמה בנחתים לאחר סיום מבצעי הייצוב בעיראק ובאפגניסטאן מראה ששינויים לאחר מלחמה ממושכת מצריכים זמן לניסוח התפיסה, לבחינתה ולמימושה. הפומביות של התפיסה מאפשרת לצבא ללמוד, להשתנות ולהתאים אותה לביקורת, ובו בזמן לשמור על מהותה. חלק מהסיבות להימשכות התהליך היא ההבנה של מפקדי החיל שמלחמה לא תפרוץ בזמן הקרוב – פריווילגיה שלא קיימת בכל הצבאות

יוזמה בהגנה בשגרה ובמלחמה נחוצה יותר מתמיד

חובת המפקד, בכל רמה, לחשיבה טקטית נכונה ומקצועית, שמבוססת על תו"ל ועל תחבולה מפתיעה. ההגנה היא נדבך קריטי בשגרה, ולא פחות חשוב מכך במלחמה