מציג עמוד 4 מתוך 379 תוצאות
בחירה של יעד ברמה האסטרטגית משמעותה להציב את הדרג המדיני והצבא ביתרון מובהק ביחס לאויב. יתרון זה יכול לשנות לחלוטין את מהלך הלחימה ותוצאות המלחמה כולה, בדגש על יכולת הדרג המדיני לכפות על האויב תנאים לאחר המלחמה. לפיכך על המערכת הצבאית לתכנן בחוכמה את בחירת היעדים ולהיעזר בכלים לקבלת החלטות. הפצצת הירושימה ונגסאקי כמקרה בוחן
מייד לאחר שהפנטומים הראשונים החלו להיקלט בחיל האוויר, הם הפכו לכוח היחיד שתקף מטרות בעומק מצרים ואת המערכים של טילי הקרקע-אוויר שלאורך התעלה. התוצאה הייתה שהם סבלו משיעורי שחיקה בלתי נסבלים, בעוד שאר חיל האוויר וצה“ל צפו בקרב בחוסר מעש. אי-מיצוי הכוח הוביל לתבוסה אסטרטגית של ישראל במלחמת ההתשה. כך הפך הפנטום לעושר השמור לבעליו לרעתו
המלחמה באוקראינה – תובנות ולקחים עיקריים משנה וחצי של לחימה / חישוב המסלול מחדש של הודו במלחמה / 17 שנים למלחמת לבנון השנייה: אסטרטגיית ההכלה, מהלך קרקעי מוגבל ומלחמה מסוג אחר / מלחמת ששת הימים ברמת הגולן – לא מה שעולה לכם לראש / כלים שלובים – הפרק השלישי בסדרה: על התקופה שממלחמת לבנון הראשונה ועד סוף שנות ה־90 / מארגון מיליטנטי למפלגת שלטון: שנתיים להשתלטות המחודשת של הטאלבאן על אפגניסטאן / הרצאתו של תא"ל אורן גיבר, ראש מנת"ק, על שדה הקרב העתידי
אין שום בסיס לטענות שצה"ל אינו צבא חדשני. ההפך הוא הנכון. תגובה למאמרו של סא"ל (מיל') דן שיאון, "חדשנות צבאית בצה"ל: מה השתבש", גיליון 460
מהגיחה ההתקפית הראשונה בתולדות התעופה העברית עבור דרך רעיונות לפיתוח כוח אווירי למטרות ביטחוניות וכלה בטייסות בתל־אביב, בנגב ובגליל. סיפורו של שירות האוויר של ההגנה שהפך לימים לחיל האוויר של צה"ל
על מהלך מלחמת הצוללות הגרמנית בתחבורת הים של בעלות הברית, וכוננותה של בלגיה בחזית המערב
שירות של נשים בדרג המסתער אינו משימה חברתית שנוטל על עצמו צה"ל בהתנדבות על חשבון יכולותיו הקרביות, אלא להפך: מדובר בצעד שמחזק את יכולותיו הקרביות | תגובה למאמרה של אל"ם טליה לנקרי, "פורצות קדימה?" גיליון 454 ,עמ' 39
האם היה וינגייט גאון צבאי ומנהיג מלידה, או שהיה שרלטן גס רוח ושחצן? האנשים שלחמו איתו העידו שהיה מפקד בחסד; בהיסטוריה הצבאית הרשמית של צבא בריטניה, שאותה כתבו שונאיו, נטען ההפך הגמור
מנגנון הקישור והתיאום הביטחוני, שהיה אבן יסוד במערכת היחסים שבין צה"ל למשטרה הפלסטינית בשנים 1996-1994, עם תחילת יישומו של הסכם אוסלו, נחלש והפך במידה רבה לבלתי רלוונטי במציאות של שנת 2000. נראה כי הגיע הזמן למנגנונים חדשים שיתאימו למציאות המשתנה
האחריות המבצעית קשורה בעיקר למשימה במובנה הרחב: לתכנון, לביצוע, להשגת ההישג הנדרש ולשימור הכוח. האחריות המבצעית אינה כרוכה בשאלות אשמה וענישה - כל עוד אין מדובר בהתרשלות או בעברה פלילית. להפך, המנוף להתנדבות וללקיחת אחריות הוא הידיעה כי מותר לטעות, וכי תנאי הלחימה אינם מאפשרים ביצוע מושלם בכל משימה ומשימה