תוכניות צבאות גרמניה ואיטליה

פרק 3: תכנית איתן כאמצעי להכללה חברתית אזרחית השוואה מגדרית

ריאיון "מערכות": אחרי עשרים שנה - מבצע "חומת מגן", מבט הרמטכ"ל

"בסופו של דבר המפקדים ביחידותיהם הם שומרי הסף של ישראל, ואם אתה מוכן – גם אם המודיעין לא התריע ולא הייתה לך את פיסת התצ"א האחרונה שהיית זקוק לה כדי לנצח – האימונים יספקו לך את היכולות הנדרשות". ריאיון מערכות עם רא"ל (מיל') שאול מופז, לשעבר שר הביטחון והרמטכ"ל בזמן מבצע "חומת מגן"

משחקי מלחמה בעידן הבינה המלאכותית

המעבר למשחקי מלחמה מותאמי עידן אינו עוד אפשרות טכנולוגית נחמדה אלא הכרח אסטרטגי מיידי, והבדלי הגישות – הישנה והחדשה – נע בין “אולי יהיה בסדר” ל”אנחנו יודעים בדיוק”. העתיד של הביטחון הלאומי תלוי ביכולת שלנו לעבור מאינטואיציה למדע, מניחושים לנתונים ומתקווה לידיעה

פרק ד' – המחצית השנייה של המאה העשרים

המוטיבציות של נשים לשירות קרבי בגדוד קרקל

המחקר בוחן את המוטיבציות של נשים לשירות קרבי בתפקידי לוחמה בצה"ל ובגדוד קרקל בפרט, תוך התמקדות בחוויותיהן הסובייקטיביות ובמשמעויות שהן מייחסות לבחירתן. בשנת 2000 הוקדם הגדוד במטרה להגן על גבולותיה הדרומיים של ישראל, ומייצג מאז מהפכה שקטה בגישה הצבאית כלפי נשים בתפקידי לוחמה. הגדוד הוקם בתחילתו כיחידה מעורבת לגברים ולנשים, ומשמש כמעבדה חיה לבחינת השתלבותן של נשים בתפקידים קרביים. במחקר זה ביקשנו להבין מדוע נשים בוחרות בשירות קרבי, כיצד הן חוות את השירות, מהן המשמעויות שהן מייחסות לו וכיצד השירות משפיע על זהותן האישית והמקצועית לאורך זמן. שאלות המחקר הן מה המוטיבציות העיקריות של הנשים לבחירתן בשירות קרבי, ובגדוד קרקל בפרט? כיצד מתפתחות ומשתנות המוטיבציות שלהן במהלך תקופת השירות? והאם ועד כמה השירות הקרבי משפיע על זהותן האישית, המקצועית והמגדרית של החיילות ששירתו בו? מבחינת הֶֶקשר היסטורי ותרבותי, מעורבותן של נשים בצה"ל החלה עוד בתקופת ההתיישבות ובמלחמת העצמאות, אולם לרוב הן שימשו בתפקידים תומכים - מזכירות, תקשוב, הוראה ותפקידי מטה. מדיניות זו נבעה מתפיסות מגדריות מסורתיות שראו בנשים ככאלה הזקוקות להגנה, ולא ככאלה היכולות להגן על אחרים. בשנות ה־ 90 של המאה ה־ 20 חל שינוי מהותי בתפיסות אלה בעקבות פסיקת בג"ץ בעניינהּּ של אליס מילר, ולפיה אין להפלות נשים בקבלה לקורס טיס וליחידות קרביות על בסיס מינן ומגדרן. המושג המרכזי במחקר זה הוא "מוטיבציה לשירות קרבי", ומתייחס למכלול הגורמים הפסיכולוגיים, החברתיים, התרבותיים והאידיאולוגיים הדוחפים נשים לבחור לשרת בתפקידים קרביים. זהו תהליך מורכב הכולל רבדים מודעים ובלתי־מודעים, הפועל ברמות השונות של הפרט ושל החברה (וולדמן ועמיתיה, 2021). מושג נוסף הוא "זהות מקצועית קרבית" המשקף את התהליך הדינמי שבו נשים צעירות מפתחות תפיסה עצמית כלוחמות, ומשלבות זהות זו עם זהותן האישית והמגדרית .(Enloe, 2013) המושג השלישי הוא "השתיקה המגדרית" הנגזרת מהביקורת הפמיניסטית של קרונסל (Kronsell, 2006) ומתייחסת לאופן שבו נשים במוסדות גבריים (למשל צבא) מתמודדות עם הנחות היסוד המגדריות, וטוענת שהמוטיבציה של נשים לשירות קרבי עשויה לנבוע מהרצון להיאבק באי צדק חברתי ולאתגר תפיסות חברתיות ותרבותיות. המחקר נערך בגישה איכותנית־נרטיבית, הממוקדת בסיפורים ובהתנסויות האישיות של המשתתפות. הבחירה בגישה זו נבעה מהרצון להבין לעומק את המשמעויות הסובייקטיביות שמשתתפות המחקר מייחסות לחוויותיהן .(Denzin & Lincoln, 2011) במסגרת המחקר ערכנו 21 ראיונות עומק מובנים למחצה עם נשים שהתגייסו לגדוד קרקל בין השנים 2014 – 2016 . הראיונות נמשכו בין 45 – 90 דקות וכללו שאלות פתוחות בנושאים, כגון המוטיבציה הראשונית לבחירה בשירות קרבי, חוויות משמעותיות במהלך השירות בגדוד קרקל, התמודדות עם אתגרים ועם קשיים, יחסים עם עמיתים גברים ונשים, השפעת השירות על הזהות האישית ותוכניות לעתיד. המשתתפות במחקר מייצגות מגוון רחב של אוכלוסיות מבחינת גיל, מצב משפחתי, מקום מגורים והתפקידים הצבאיים הספציפיים שמילאו. עוד עולה מניתוח הנתונים הדמוגרפי, שלמעלה מ־ 70% מהמרואיינות ממשיכות לשרת במילואים או בקבע - נתון שמעיד על מחויבות גבוהה לשירות הצבאי

הקדמת המחבר

גדעונים

שתי אבנים שהן אחת

לחימה בערים: אתגר ישן-חדש

על אף השאיפה לעקוף את העיר ולהימנע מלהיכנס אליה, בעתיד הקרוב נראה כי אין דרך אחרת לנטרל את האיום על העורף, ועל כן אין מנוס מלחימה מסוג זה