פיקוד זוטר במלחמת "חרבות ברזל"

הדיון התאורטי בנוגע ליכולותיהם ולמסוגלותם של המפקדים הזוטרים בחטיבות חי"ר קיבל פרופורציות אחרות מתחילת מלחמת "חרבות ברזל". על מפקדי החי"ר להקפיד להפעיל את המסגרות הטקטיות באופן שימצה את כל דרגי הפיקוד באופן מיטבי. עוצמתו וקטלניותו של צבא היבשה תלויות במידה רבה במפקדים הזוטרים של חיל הרגלים ובמיצויָם

הכשרת לוחמים ללא "תיזוזים"

בבסיס הטירונים של חיל התותחנים בוטלו העונשים הפיזיים - המכונים בצבא, בין היתר, "תיזוזים" ו"טרטורים" - ובניגוד לחששות של רבים בחיל, רמת ההכשרה של החיילים רק השתפרה כתוצאה מכך

בין מהירות לפזיזות

ספרו של אלישיב שמשי "נוע כבר - לכל הרוחות" )מערכות, 2011 )עוסק בתחום שבו לקה צה"ל במלחמת לבנון השנייה - החובה לתמרן במהירות לעומק כדי להכריע במהירות. עם זאת, אף שפעולה מהירה והחלטית היא לרוב מוצלחת יותר וזולה יותר בחיי אדם, יש להקפיד על כך שהמהירות לא תהפוך לפזיזות

הקצונה הזוטרה בצה"ל - האם היא חסם בפני יישום הפיקוד מוכוון המשימה?

כדי שניתן יהיה ליישם את הפיקוד מוכוון המשימה - שחיוני ליכולתו של צה"ל לנצח במלחמה הבאה - יש לשפר את המקצועיות של הקצונה הזוטרה. לשם כך יש, בין היתר, ליצור בקרבה זיקה למקצוע הצבאי באמצעות מיקוד ההכשרה, ובכלל זה לימודי היסטוריה צבאית

האדם שבזום ינצח? צה"ל והמרחב האפליקטיבי

אפליקציות השיחות מרחוק שהפכו לאחרונה לחלק מן השגרה בחברה בכלל ובצה"ל בפרט, יכולות להפוך להזדמנות. אם הארגון יבין את השינוי ואת המשמעות, לצד קביעה של קודים ברורים שישמרו על התנהגות צבאית גם בסביבה של עבודה ולמידה מרחוק, ניתן יהיה לצבור ניסיון ולבנות אפליקציות אחרות, מתאימות יותר לארגונים ביטחוניים ולדיונים במתכונת צבאית

"לילה ראשון בלי זום": השפעת מגפת הקורונה על המתגייסים החדשים

מטרתו של המאמר הזה אינה לתת טיפים כיצד צריך מפקד או קצין חינוך להתמודד עם גיוס בתקופת הקורונה, אלא להעלות את העניין למודעות. חיל החינוך יצטרך לתת את מיטב כישוריו על־מנת שרוח צה"ל תוכל לעבור גם באופן שכזה

סינדרום החשיבה המבוזרת בקבלת ההחלטות

בעוד קבוצת מקבלי ההחלטות בתקופה שקדמה ל־6 באוקטובר 1973 התאפיינה בדבקות בקונצפציה ובסינדרום "חשיבת היחד", הרי אין ספק שב־6 באוקטובר בבוקר התאפיינו חילוקי הדעות בקבוצה בסינדרום החשיבה המבוזרת

זום על הספקטרום הביולוגי

יצורים חיים נוטים לחוש את סביבתם ולהגיב לשינויים בה, ותכונה זו היא הבסיס לאיסוף מידע מבוסס ביולוגיה. איסוף מידע סביבתי ידרוש פיתוח מתודולוגיה לעיבוד ולאנליזה של דגימות בשטח, ולפיתוח של אמצעי חישה בהתאם. המפגש בין עולם מדעי החיים לעולמות תוכן אחרים יוכל לייצר ממשק מפרה דו־כיווני

פרק רביעי: אזורי המִשְגֶה בפיקוד על חיילים

מודל הפגיעות הרשותי: משמעות, שימושים ותיקוף מול נתוני התחלואה בנגיף הקורונה

מגפת הקורונה אינה מוגבלת מבחינה גיאוגרפית ומהווה איום מוחשי על כלל תושבי המדינה. העובדה כי באזורים מסוימים התפשטה התחלואה ביתר שאת לעומת אחרים ממחישה כיצד ההקשר החברתי-כלכלי ברשות המקומית מהותי הן במניעת ההתפשטות והן בהתמודדות עמה. מדד הפגיעוּת שמוצג במאמר זה נועד לתמוך את ראשי הרשויות המקומיות וארגוני החירום בקבלת החלטות