מלחמות בבל החדשה: עלייתו ונפילתו של הצבא העיראקי

לא מלחמה ולא שלום: התמודדות ישראל במסגרת העימות באזור האפור עם איראן וחזבאללה

בעשור האחרון גדלה מעורבותם של שחקנים שונים במסגרת העימות באזור האפור. עימות זה מוגדר כמרחב תפיסתי בין שלום ומלחמה, שבו מתנהלות פעולות החורגות מסף התחרות הרגילה, אך אינן חורגות – באופן מכוון – מסף של עימות צבאי ישיר בקנה־מידה נרחב. תכליתו של העימות להשיג יתרונות מדיניים, כלכליים וצבאיים בזירה הבין־לאומית או האזורית, במעין תחרות גיאו־פוליטית, ולהימנע במקביל מתגובות צבאיות מהיריבים. מטרות מאמר זה להציע גיבוש של תיאוריה כוללת וסדורה באמצעות המשגה ואפיון של העימות באזור האפור, תוך ניתוח יישומי של מקרה בוחן הנוגע לעימות העקיף בין ישראל לאיראן ולחזבאללה

שכנים לצרה התגובה הצפויה של הערבים על תקיפה ישראלית באיראן

מאחורי דלתות סגורות עשויים מנהיגי מדינות ערב להודות לישראל על תקיפה של מתקני הגרעין באיראן - במיוחד אם התקיפה תהיה מוצלחת, ואם הם לא יסבלו מתגובה איראנית קשה

איראן אנטומיה של מהפכה

"יש לנו אויבים משותפים": שיתוף הפעולה הצבאי בין קוריאה הצפונית, איראן ושלוחותיה

כמעט שני עשורים אחרי החלטת מועצת הביטחון 1718 (2006), קוריאה הצפונית ממשיכה לחרוג באופן שיטתי ומכוון מהסנקציות כחלק מאסטרטגיה כוללת לחיזוק מעמדה בזירה הגלובלית. מגמה זו חורגת מגבולות מזרח אסיה ומוצאת ביטוי מובהק גם במזרח התיכון. עבור ישראל ושותפותיה, הדבר דורש הערכה מחודשת של דפוסי האיום הנשקפים ממנה

חדשות טובות מאיראן - לא בעתיד הקרוב

המשטר בטהראן אינו מאפשר בשנים האחרונות לבטא את הניגודים העמוקים הקיימים בתרבות האיראנית וגולש לדיקטטורה פוליטית ותרבותית. במצב הזה גוברת ההתנגדות הפנימית לדרכו, והוא מתקרב לצומת שבו יהיה עליו לבחור לאן פניו. עם זאת נראה שבשנים הקרובות ישרוד המשטר ואף יקצין - בין היתר בסוגיית הגרעין

בין הצפון והדרום: המתח בין הזירות בעיצוב מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל

בסוף שנות ה־80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל במתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת

הצורך בשינוי פעילות ישראל נגד תוכנית דיוק הטילים של חזבאללה

לצד הפעילות הצבאית נגד תוכנית דיוק הטילים של חזבאללה, חשוב שישראל תמשיך במסגרת מאמצי ההשפעה שלה מול הארגון. מאמצים אלה, גם אם אינם גורמים לתוצאה מושלמת, מעניקים לישראל לגיטימציה פנימית ובין־לאומית לפעילות צבאית אפשרית

המעורבות האיראנית בסוריה: משמעויות במרחב הימי

לאיראן יש שאיפות לבסס בסיס ימי־צבאי קבוע בסוריה, שיאפשר לה להפעיל כלי שיט ולתחזק אותם בזירת הים התיכון. הדבר ייצור הקרנת כוח איראנית משמעותית מן הים אל מטרות אסטרטגיות בישראל

ערב הסעודית - בעקבות איראן ?