שריונאי עם הפנים לעבר

קצין השריון רומן גופמן טוען שניתן להסתפק במרכבה סימן 3 ,ואין טעם בהשקעות הרבות הכרוכות במעבר לדגם המרכבה מספר 4 .אולם אילו היו מאמצים את ההיגיון הזה, היה השריון של צה"ל מורכב עד היום מטנקי ה-AMX המיושנים

איגרות

מי ינצח בשדה הקרב העתידי?

שדה הקרב העתידי אינו מונופול של שום קצין או פרשן צבאי. אף אחד מאלה עדיין לא השתתף בו, והתחזיות באשר לאופיו, למיקומו ולכלי הנשק שיופעלו בו אינן רלוונטיות כיום. אולם קציני צה"ל הדנים בו חייבים לפתח כלי חשיבה שלפיהם צה"ל חייב לנצח באותו שדה קרב בכל מקרה ובכל מצב ולא לרמוז אפילו כי "כלל לא ברור איזה צד ינצח בו"- כדברי אל"ם דורון מינרט במאמרו "משריון למיכון אווירי" (מערכות 370, אפריל 2000)

שימוש ואי שימוש במודיעין

ההפתעה של לוחמי השריון הישראלים מהופעת טילי הסאגר, כמו גם כישלונו של המודיעין הישראלי להתריע כראוי על מלחמת יום הכיפורים לא נבעו ממחסור במידע אלא מאי ניצולו הראוי של מידע שהיה זמין

חטיבת ההכשרות: מבנה, ויעדים בשגרת אימונים ובלחימה

הראש הרב־תחומי: גדוד הסיוע הקרבי, הופעת בכורה של יכולות וציונים לשבח

ממי צריך צה"ל ללמוד?

מאז הקמתו השכיל צה"ל ללמוד הן מניסיונו העצמי והן מניסיונם של צבאות אחרים. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה נבנה צה"ל במידה רבה לפי המודל הבריטי, ואת טקטיקות השריון הוא אימץ מהגרמנים. כיום מאמץ צה"ל בעיקר מודלים אמריקניים, אף שהם לא תמיד מתאימים לו בגלל ההבדלים הגדולים בינו לבין צבא ארה"ב

חברי לקרב

חיל הרגלים תוקף

מנהיגות צבאית