על ממשל ומשילות במערכת הגרעין בישראל: עיון היסטורי ראשוני

מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות

תפקיד המודיעין והסב"ר בהתמודדות עם נגיף קורונה

ככל שיחריף המצב, כך גוברת הסבירות שסוכנויות מודיעין שונות ייקחו תפקיד מרכזי במאבק, ומדינות או ארגונים עוינים ינסו להעלות את רף התוקפנות ולנצל את המרחב המקוון לביצוע מתקפות המכוונות בעיקר כלפי מוסדות בריאות לאומיים ובין־לאומיים

הכוחות היריבים

אדם מחפש משמעות, מפקד יוצר משמעות

מגזין סוף השבוע של מערכות - 28 בנובמבר 2024

בעקבות הפסקת האש בלבנון – על גמישותו האסטרטגית של חזבאללה / מאמר בן למעלה מעשור על תפיסת ביטחון חדשה (לזמנה) – ניצחון ללא הכרעה / מאמר התגובה שטען כי אין תחליף לה / מאמר שהתפרסם חודשים ספורים לפני "חרבות ברזל", שטען כי נדרשת הגנה טובה יותר לעורף / בלבנון משדרים תמונת ניצחון, על אף התוצאות בשטח. פודקסט על מחסום השפה והתרבות, ועל הדנה וצלח בעיני האויב / 44 שנים למותו של הצייר, המאייר, הפסל והסופר נחום גוטמן

"דוגמן 5ב" - המבצע האווירי ששינה את פני המלחמה

תקיפת מערכי טק"א כחלק מהשגת העליונות האווירית, כשלב מקדים לפני השתתפותו המלאה בלוחמת היבשה, הייתה חלק מרכזי מהדוקטרינה האווירית שטיפח חיל האוויר בשנים שקדמו למלחמת יום הכיפורים. לכישלון של תקיפת מערך הטק"א ברמת הגולן על־פי פקודת מבצע "דוגמן 5ב" בצהרי 7 באוקטובר 1973 הייתה השפעה מרחיקת לכת על האופן שבו נכנס חיל האוויר לסיוע לכוחות היבשה במלחמה, ואף השפיע על תקיפות טק"א בהמשך הלחימה

קרב ארסוף

"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה

פנדמיה בישראל - תסריט דמיוני או מציאות אפשרית?

האיום הביולוגי, כפי שראינו על גבי דפי ההיסטוריה או בסרטים, אינו נחלתו של העבר או של אולפני הוליווד. אזורים מוכי מלחמה או עוני, גלובליזציה ומוטיבציית ארגוני טרור, תורמים להתפשטותן של מחלות. עוצמת פוטנציאל האיום והנזק לישראל גבוהה, ועל כן יש להעניק לנושא חשיבות גבוהה, גם על חשבון נושאים אחרים המאיימים על העורף

שמונת העקרונות של לוחמה אורבנית, ומדוע אנו חייבים לשנות אותם

מכיוון שצבאות מודרניים אינם מבינים לעומק את התקפת העיר, ולא רואים בה לוחמת עמדות מבוססת שטח, הם מיישמים את העקרונות, הכלים והשיטות של לוחמת תמרון מבוססת אויב - הנשענים על תמרון וכוח אש. בסופו של דבר, אי הבנה בסיסית זו מובילה לחורבן של ערים שלמות, בניין אחר בניין

החות'ים בזירה הבין־לאומית: ניתוח אסטרטגי דרך נקודת מבט שבטית

הבנת האלמנט השבטי בתימן אינה רק הכרחית לפתרון הקונפליקט המקומי, אלא מפתח להתמודדות עם האיום האזורי והבין־לאומי שמציבים החות'ים. שילוב של ניתוח תרבותי, פוליטי וגאופוליטי מאפשר לגבש אסטרטגיות פעולה שיביאו ליציבות אזורית ולפגיעה בלגיטימציה ובכוח של הארגון בזירה הבין־לאומית