אמדן סיפורה של סיירת

אמדן

המדרון החלקלק המוביל מ"כפיפות יתר" לעבר ה"פרגמנטציה" של הצבא בישראל

לפני שני עשורים זוהו סימנים כי צה"ל נע לעבר מצב של "כפיפות יתר", הן כלפי מוסדות ממשלתיים והן כלפי קבוצות אזרחיות שונות. המאמר הנוכחי טוען כי לאחרונה נצפתה תופעה חריפה אף יותר, שהסיבות העיקריות לה הן שלוש התפתחויות שאירעו בשנים האחרונות: הקיטוב ההולך וגובר בחברה הישראלית; ההשפעה הגוברת של הרשתות החברתיות על הדיון הציבורי; והתמשכות מלחמת חרבות ברזל. יחד, התפתחויות אלו הובילו לעבר "פרגמנטציה" של היחסים בין הצבא לחברה בישראל, דהיינו שחיקת מעמדו של צה"ל כגוף "ממלכתי" וכמוסד מאוחד הנאמן למסורת הליברלית של התנהגות בלתי מפלגתית ועל־ מגזרית, הפועל אך ורק בהתאם להוראות הממשלה. תחת זאת, נוצר רושם כי – בין שבמתכוון ובין אם לאו – קבוצות שונות של משרתים בצבא מייצגות ומקדמות אג'נדות חברתיות או פוליטיות הנתונות למחלוקות ציבוריות. השפעתן של קבוצות אלו חודרת אל צה"ל ומערערת את היסודות עליהם מבוססת תדמיתו כצבא העם. אם סדקים אלו יתרחבו, הם עלולים לפגוע ביכולתו של הצבא לגייס כוח אדם ולפעול בצורה אפקטיבית וחוקית בעת ביצוע משימותיו

לחימה בשטח רווי הריסות

"יכול להיות שתכננת משהו יום־יומיים לפני מבצע, ואז כשאתה מגיע לשטח אתה מבין שתוכניות האש שלך הרסו לגמרי את האזור. פתאום אתה מגיע לתא שטח שקשה לך לזהותו מרוב שהוא הרוס, מה שמוביל גם לפגיעה מורלית של האויב שרואה את כל התשתיות הצבאיות והאזרחיות שלו הרוסות". אל"ם ירון סימסולו, ראש תורת חי"ר וצנחנים בזרוע היבשה, בריאיון ל"קול המערכות" על לוחמה בשטח רווי הריסות, הקשיים והאתגרים הבטיחותיים

הים כעומק האסטרטגי של ישראל

חסרונו של עומק אסטרטגי וקרבת התשתיות האזרחיות והצבאיות לחזיתות השונות מהווים עקב אכילס בהגנת ישראל. בגלל תלותו של חיל האוויר בשדות התעופה הוא למעשה חיל יבשתי, החשוף להטרדות גרילה ולטילים כמו כל הכוחות הקרקעיים בישראל. המסקנה היא שעל ישראל להשקיע משאבים רבים יותר בפלטפורמות ימיות, שפיתוחים טכנולוגיים חדשנים כבר מאפשרים להן לתקוף בדיוק רב מטרות בעומק שטחו של האויב. "משימות חדשות לחיל ים חדש" זהו האתגר החדש והמרת' העומד לפתחנו

שנה למלחמה: לקחי המערכה בנגורנו קרבאך בראי אחרים

המלחמה בנגורנו קרבאך הראתה שלא ניתן להשיג את המטרות האסטרטגיות והמערכתיות ללא תמרון יבשתי ושהייה בשטח. ואולם לקח זה נוגד תהליכי בניין כוח קיימים במרבית הצבאות, ומעלה את השאלה: האם מדינה מערבית מוכנה לשלם את המחירים הגבוהים, במשאבים ובכוח אדם, למען השגת מטרות אלה?

המשימה תמה

דבר העורכת

גיליון מורחב זה הוא תוצר של המציאות המורכבת של העולם שלאחר 7 באוקטובר. לנוכח גיוסם של כותבות.ים ושופטים.ות בצו 8, הסבירות לעמוד בתוכנית המקורית של הוצאת הגיליון בזמן ירדה לחלוטין. כך נולד הרעיון להוציא גיליון מורחב שהוא למעשה שני גיליונות – גיליון חורף 2023 (6) וגיליון קיץ 2024 (7). במובן זה, הגיליון המורחב עומד בצילם של המאורעות שעברנו כולנו. עם זאת, מרבית המאמרים והמדורים נכתבו לפני המלחמה. בכך הגיליון הוא גם עדות להמשכיות המחקר בתחום וליכולתו לאסוף את עצמו, להתרכז, ולא להזדרז להסיק מסקנות אקדמיות לפני תקופה של עיבוד. הוא אינו גיליון בנושא המלחמה ואינו מתיימר לעסוק בה, גם אם יש בו אזכורים מסוימים והתייחסות מוגבלת למלחמה ולמציאות, וגם אם כולנו איננו כשהיינו

על הגמישות

כל ארגון לוחם – בין אם הוא צבא של מדינה או ארגון טרור וגרילה – מקדיש מאמצים רבים להפתיע את יריבו ולזכות כך ביתרון בשדה הקרב. החוקר ד"ר מאיר פינקל, שהוא גם מפקד לוחם בצה"ל, טוען שמספר ההיבטים שבהם אפשר להפתיע רב מאוד ולכן צריך להניח שבכל עימות נעמוד מול הפתעה כזאת או אחרת. הוא בחן מערכות שונות ולמד כי רק צבאות שבבניין הכוח שלהם ובתרבותם הארגונית הייתה גמישות מובנית היטיבו להתמודד עם הפתעות

מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים

ספר חדש יצא לאור: צבא ההייטק וצבא הפרשים / מאמר חדש על טכנולוגיות מפציעות ומשבשות בעולם הביטחוני / פודקסט נוסף על סיכולים ממוקדים / 79 שנים להטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי – על בחירת יעדים וגרעין / קול קורא להגשת מאמרים לגיליון ה־8 של חברה, צבא וביטחון לאומי / ספר לשבת בסימן 54 שנים לסיום מלחמת ההתשה