מציג עמוד 38 מתוך 973 תוצאות
בהינתן מצב של מלחמה דו־זירתית בין צה”ל לשני צבאות הטרור חזבאללה וחמאס, בניית כוחם של כוחות היבשה וביטחונם העצמי של מפקדיו צריכה לעמוד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות. בימים אלה, כשבאירופה מתנהלת מלחמה המעלה סימני שאלה בדבר כשירות כוחות היבשה של הצבא הרוסי לנוכח ביצועיו, הסכנה מהזנחת כוחות והימנעות מהפעלתם ברורה מתמיד
מאמר זה מבקש להציע היסטוריוגרפיה של ייצוגי הלם הקרב על המסך הישראלי, מאז ראשית ימי המדינה ועד לעשור השני של המאה ה־21. המאמר בוחן את קשרי הגומלין שבין ההתרחשויות ההיסטוריות בישראל, התפתחות שיח הטראומה בעקבותיהן וייצוגו של הלם הקרב בקולנוע ובטלוויזיה הישראליים. התפתחות זו מוגדרת באמצעות ארבע תקופות: תקופת ההשתקה, בין ראשית ימי המדינה ועד לאחר מלחמת יום הכיפורים, בה הן החברה הישראלית והן המסך הישראלי הדחיקו את המצב הפוסט־טראומטי; תקופת ההכרה בהלם הקרב, שכללה גל סרטים שעסקו בהלם קרב, במהלך שנות ה־80 של המאה ה־20; תקופת הפיצול, במהלך שנות ה־90, שבה הקולנוע העלילתי נמנע לחלוטין מעיסוק בהלם הקרב ואילו הקולנוע התיעודי ייצג את התופעה במספר סרטים; ותקופת הדומיננטיות של הלם הקרב על המסך הישראלי, מאז ראשית המילניום, שבה הקולנוע העלילתי, התיעודי, והטלוויזיה, מוצפים בתכנים קולנועיים וטלוויזיוניים המציבים במרכזם את הלם הקרב
סמלים נולדים וגדלים מתוך הקרקע הפורייה של הרגשת בני אדם. אם עולמו של האדם בעל משמעות רוחנית הוא בעיניו, ואם כל יחסו לעולם שסביבו נקבע על־ידי תוכנה החי של משמעות זו, אז ורק אז מתגבשת משמעות זו ומתגלה בסמלים
בעקבות הפסקת האש בלבנון – על גמישותו האסטרטגית של חזבאללה / מאמר בן למעלה מעשור על תפיסת ביטחון חדשה (לזמנה) – ניצחון ללא הכרעה / מאמר התגובה שטען כי אין תחליף לה / מאמר שהתפרסם חודשים ספורים לפני "חרבות ברזל", שטען כי נדרשת הגנה טובה יותר לעורף / בלבנון משדרים תמונת ניצחון, על אף התוצאות בשטח. פודקסט על מחסום השפה והתרבות, ועל הדנה וצלח בעיני האויב / 44 שנים למותו של הצייר, המאייר, הפסל והסופר נחום גוטמן
75 שנים לאחר הקמתה, לאונר"א עדיין אין מסגרת מוסדרת למתן דין וחשבון. לנוכח אופי הגילויים הקשים והביקורות החריפות שהועלו נגדה במישורים השונים במשך שנים רבות, ובמיוחד במהלך "חרבות ברזל", הבחינה שמבקש מזכ"ל האו"ם לקיים בנוגע לנייטרליות הסוכנות היא בגדר עלה תאנה והסטת קשב של הקהילה הבין־לאומית, תוך התעלמות מכוונת משורש הבעייתיות ומחומרת ההאשמות הכרוכים בפעילותה ובהתנהלותה של אונר"א
״לא בכדי אמר הרמטכ״ל שהמלחמה מתקיימת בשטח מורכב, ולכן תימשך חודשים רבים. מול אויב מבוזר שנלחם בשיטות לחימה של בריחה ואין לו מרכזי כובד ברורים - אתה צריך להתמודד עם כל מרכיב בנפרד. אנחנו לא במלחמה כמו ב-73׳. זה עקב בצד אגודל, בית בית, סמטה סמטה, וככה מגיעים להישג. בסוף יש מדדים, היבטים פרקטיים שעליהם אנחנו נשענים. לדעת בכמה מנהיגים פגעת, כמה תשתיות הרסת, כמה אויב השמדת. זה לא body count במובן של וייטנאם, אלא שההישג המצרפי שכלל הכוחות - אוויר, ים ויבשה - מביאים מהשטח, מתורגם בסוף להישג מבצעי. כשאתה מצליח להביא את כל הגורמים לשולחן ועושה איתם מופעי למידה קבועים, וחיל הים שומע את האתגרים של היבשה ושל חיל התקשוב - מתפתח תהליך משותף שהוא מכפיל כוח״. אל"ם גלעד אברילינג’י, ראש מחלקת תו״ל, הדרכה ומפקדות באגף המבצעים, בריאיון ל"קול המערכות" על הלמידה המבצעית המטכ״לית
הממד האווירי בשדה הקרב המודרני התרחב, נעשה מיקרו־טקטי והתווסף לאיום התת־קרקע ולאיומים היבשתיים המסורתיים. רחפנים אזרחיים הממלאים את השמיים ברחבי העולם הפכו לכלי נשק אפקטיביים בידי ארגוני טרור וצבאות כאחד. באמצעות עקרונות פשוטים אפשר יהיה לשפר רבות את סיכויי השרידות של הכוחות בשטח
