אפקטיביות הפעלת חיל האוויר במלחמת ההתשה

פעילות המפקד הטקטי בקרב הגנה: המקרה של מוסה כלא

קרב ההגנה של פלוגת איזי במוסה כַּלא באפגניסטאן לא אִפשר לממש רבים מעקרונות ההגנה. זאת בשל הרכב הכוח הקטן שהוקצה עבור השטח החיוני, הנחּות והגדול שעליו הופקד להגן. הודות לפעולות של מפקד הפלוגה, מייג'ור אדם ג'ואט, הצליחה הפלוגה לעמוד במשימתה המורכבת - הגנת מתחם נשלט, לא מוגן, בנחיתּות מספרית וללא הספקה במשך כמה שבועות רצופים

חיוניות התמרון היבשתי בעימותים במזרח התיכון (זמין גם בשמע)

במפגש בין כוחות מהפכניים לבין צה"ל, אסור לוותר על התמרון היבשתי בתוך שטח חיבור רב־זרועי של האוויר, האויב, כמרכיב הכרעה עיקרי. היבשה והמודיעין ייצור תנאים לקיומו של תמרון מועיל. יש להפנות מאמץ התמרון היבשתי בצה"ל עיקרי ומשאבים לבניין כו

תודעה והוויה - שני המרכיבים של השלם המבצעי

בעימות המוגבל, שבו נוצר לעיתים קרובות פער בין המתרחש בשדה הקרב לבין האופן שבו נתפסות תוצאות המערכה, יש משמעות עצומה לאופן שבו מפרשים הצדדים את האירועים

השפעת החברה על הדוקטרינה ועל התרבות של צה"ל

צבאות מגבשים לעצמם לעיתים קרובות דוקטרינות צבאיות התואמות את התפיסות החברתיות המקובלות במדינותיהם. זה קורה גם בצה"ל, ולתופעה הזאת עלול להיות מחיר כבד

המהפכה האינטלקטואלית בצה''ל

מקובל לטעון שקציני צה"ל הם אנטי אינטלקטואליים משום שהם פועלים לעיתים קרובות בניגוד לתורות הלחימה המקובלות. אבל האמת היא שאת התורות הרשמיות מחליפות אצלם תפיסות חלופיות

חשיפה-תקיפה בצבא רוסיה

בשנים האחרונות נושא החשיפה-תקיפה נמצא במרכז השיח בצבאות המערביים בכלל ובצה"ל בפרט. מאמר זה דן בכוחות חשיפה-תקיפה בצבא רוסיה, ובעקרונות המנחים שגובשו על־מנת לענות על השאלות: כיצד לארגן את הכוח, לבנות אותו ולהפעילו כדי שיחשוף את האויב ויאפשר פגיעה מהירה בו

תרומת מאיר שמגר ומורשתו לעיצוב חוק השיפוט הצבאי ולחיזוק מערכת המשפט הצבאית

חוק השיפוט הצבאי שנחקק ב־1955 אימץ את הגישה לפיה מערכת המשפט הצבאית פועלת במנותק מהמערכת הכללית, ובנושאים מסוימים הוענקו למפקדים סמכויות שאפשרו להם להשפיע על ההליכים. בחלוף עשרות שנים מפעילות ועדת שמגר, ומקבלת תיקון 17 לחוק השיפוט הצבאי, ניתן לומר שהעקרונות שלאורם פעלה הוועדה היו חיוניים ותרמו להבטחת עצמאות מערכת המשפט הצבאית

מערכות 508

בגיליון: ראיון מערכות: מלחמת הכלכלות | על הגנת יישוב מפני התקפת אויב במלחמה | לא ניתן להביס גרילה! האומנם? | על נרטיב הסיוע המנהלתי הקרבי | מה ניתן ללמוד מקרב מחנה "פגה | ניתוח לוחמה עירונית מודרנית דרך עדשת קלאוזביץ | על משחקי מלחמה בעידן הבינה המלאכותית | ועוד

חמאס כארגון צבאי: "החלופה" שלא הובנה בשנים שלפני הפתעת 7 באוקטובר

המאמר טוען כי בין שני התחומים - הערכת כוונות אסטרטגית ומודלי התרעה מפורטים המבוססים בין היתר על סימנים מעידים טקטיים, "מסתתר" תחום ביניים עקרוני – היכולת להבין את הרובד האופרטיבי - מה היא תפיסת המלחמה, מאפייני "מכונת המלחמה" ותוכניות המלחמה של האויב, מתוך מידע עקרוני, כמותי, הנגיש לקציני מודיעין ומפקדים רבים. צורת ניתוח זו רלוונטית גם להבנת הכישלון בשבעה באוקטובר. לאורך המאמר מוצגים כמה תחומים שבהם היה פוטנציאל להצביע בצורה נכונה על "סוג האויב" וכמה תנאים שיש לעמוד בהם כדי להצליח לייצר חלופות תפיסתיות חדשות. לבסוף, מוצגים כמה לקחים כשהמרכזי שבהם הוא הצורך בחיזוק המחקר התפיסתי-תורתי והחשיבה האופרטיבית על האויב