לחימה בערים: אתגר ישן-חדש

על אף השאיפה לעקוף את העיר ולהימנע מלהיכנס אליה, בעתיד הקרוב נראה כי אין דרך אחרת לנטרל את האיום על העורף, ועל כן אין מנוס מלחימה מסוג זה

ממני תראו וכן תעשו: על דוגמה אישית בשדה הקרב

פרק חמישי: הבקרה כמוסד קהילתי

המתודולוגיה הנחבאת של תיאוריית המלחמה הכללית

ספר זה מבקש לשפוך אור על המתודולוגיה הנחבאת של תיאוריית המלחמה הכללית, באמצעות בחינה היסטורית של תיאורטיקנים צבאיים, תחומי התמחותם והמלחמות שחקרו. הניתוח בספר מחלץ את המתודולוגיה שמאחורי התיאוריה, ומאפשר הבנה טובה יותר של מאפייני המלחמה ומרכיביה. כמו כן הוא חושף הטיות בתיאוריות העבר, ומספק בסיס להערכתן וליצירת גישה מקיפה יותר בעתיד

פוסט לוחמה פסיכולוגית

האם עידן המידע שינה גם את הכללים הבסיסיים של תורת המלחמה? ספר זה מתמודד עם השאלה שיש לה השלכות ישירות על ביטחוננו כאן ועכשיו

אגדות לא מתות?

הוא היה הציר שסביבו סב ציר שלם – וכשהוא נפל, האדמה החלה לזוז. חסן נצראללה לא היה רק מנהיגו רב־העוצמה של ארגון הטרור חזבאללה. הוא היה סמל. זהו הספר הראשון בעברית על חסן נצראללה, פרי חקירה ממושכת על אחד מאויביה המתוחכמים, העיקשים והמרים של ישראל. באמצעות שילוב של מבט מודיעיני וניתוח אסטרטגי־אקדמי, הוא מגולל את סיפורו של האיש שנע בין אמונה יוקדת לכוח בלתי מרוסן; בין ביטחון עצמי מופרז לפרנויה קיומית; בין חזון מהפכני למציאות סדוקה ומאיימת

קיסר אמריקני

"נצטרך להילחם כדי לנצח"

בספרו "לא פיקניק" תיאר גנרל ג'וליאן תומפסון את נתיב הקרבות של החטיבה שעליה פיקד בפוקלנד. מתרבותה, מערכיה, ומרמת הלחימה שלה צה"ל יכול ללמוד לא מעט גם כיום

כשירות מערך המילואים בצה"ל – הפרדיגמה ושברה

מערך המילואים בצה"ל הוא ממרכיבי תפיסת הביטחון של ישראל מיום הקמתה. בעשרים השנים האחרונות עבר המערך תמורות הנובעות מהִשתנות מאפייני הלחימה ומשינויים בחברה בישראל. שיאו של תהליך זה עם חקיקתו של חוק המילואים ב־2008. מאמר זה מתמקד בכשירות מערך המילואים, ובפרט בכשירות כוחות המילואים ביבשה, ובשחיקתה במהלך עשרים השנים האחרונות. במאמר תוצג הטענה כי אי קיומו של מודל תקציבי קבוע המיועד לשמירת כשירות מערך המילואים במשך שנים פוגע במוכנות המערך למלחמה. המאמר סוקר את ההתרחשויות והתהליכים המשפיעים על כשירות המערך, בדגש על חוסר יציבות מודל האימונים במהלך השנים. חוסר היציבות במודל האימונים וכשירות המערך משפיעים גם על מרכיבים "רכים" של המערך, כמו תחושת הנחיצות והמסוגלות של משרתי המילואים. תהליך זה עלול להוביל למשבר אמון בין משרתי המילואים לצה"ל, ועלול להשפיע לרעה על תוצאותיה של המלחמה הבאה. המאמר מציע גישה חדשה לתפיסת הכשירות של מערך המילואים ביבשה, ולפיה יש לנהל את אימון כוחות היבשה על בסיס חקיקה המגדירה תקציב ייעודי ומגודר, ותחת אחריות ישירה של שר הביטחון ומפקד זרוע היבשה.

זמן תודעה

בעידן שבו כמעט כל אירוע מבצעי מצולם ומשודר, חלק גדול מהמאמץ בתחום של לוחמת התודעה יוקדש במלחמות העתיד להמחשת ההישגים בזמן אמת