על יירוט ביבשה ובאוויר

למילה יירוט יש היום שתי משמעויות: הסטה מהמסלול והפלה. מקורה הוא במילה ”ירט" שמופיעה פעם אחת בלבד במקרא, ומשמעותה המקורית לא לגמרי ברורה לפרשנים

האם נעלמה הדבקות במשימה?

ערכי היסוד של צה"ל השתנו מאוד בשנים האחרונות והותירו חיילים ומפקדים נבוכים: למשל, כשמדברים על דבקות במשימה - לאיזו משימה מתכוונים בעצם? להשגת היעד הצבאי? למינימום נפגעים בצידנו ואצל האויב?

עוברים על כל גבול

מפת המזרח התיכון, שעוצבה לפני כ־100 שנה בסדרה של הסכמים בין צרפת לבריטניה, משתנה בימים אלה לבלי הכר: מדינות לאום רבות מתפוררות, ואת מקומן תופסות ישויות מדיניות המבוססות על דת, על שבט, על מוצא אתני ועל שפה

עם הגב לחומת מגן

מסיבות שונות נמנעה ישראל מלייצב את המצב ברצועת עזה באותו האופן שבו היא עשתה זאת ביהודה ושומרון במבצע "חומת מגן". התוצאה: הידרדרות ביטחונית חמורה בדרום וסבבי עימות קשים אחת לשנתיים בערך

הכתובת הייתה על הקיר

כל הטכנולוגיות הצבאיות שהופעלו במלחמת העולם הראשונה היו מוכרות היטב שנים רבות לפני פרוץ המלחמה. אף על פי כן שום צבא מהצבאות שהשתתפו באותה המלחמה לא נערך לקראתן כיאות. המחיר: מיליוני קורבנות שווא

מבוא

על היגיון ועל שיקולי מדיניות במזרח התיכון

המזרח התיכון מספק לנו שפע של דוגמאות למשטרים שפועלים בניגוד למה שלכאורה הוא הגיוני ושקול. העובדה הזאת מחייבת אותנו בצניעות ובפיכחון בבואנו לגבש מדיניות ביטחון לאומית

שגיאות היסוד של המודיעין

בגלל הנחות היסוד המוטעות שבהן דבק אמ״ן ב־1973 הוא כשל בהבנת המשמעות של היערכות צבאות ערב בשטח - היערכות שעליה היה לו מידע מקיף

אי-הפעלת "אמצעי האיסוף המיוחדים" והכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים

מקבלי ההחלטות בישראל באוקטובר 1973 היו משוכנעים שאמצעי האיסוף המיוחדים שעמדו לרשותם ייתנו להם התרעה של 48 שעות לפני פרוץ המלחמה. הם לא ידעו שראש אמ״ן, אלוף אלי זעירא, הורה לא להפעילם. חמור מכך: הם היו משוכנעים שהערכת המצב המרגיעה שלו מבוססת על אותם האמצעים שלא הופעלו

על דמותו של מפקד הפלוגה בעיני מפקדים - ממ"מים ועד מח"טים

כדי להצליח בתפקיד נדרש המ"פ לשפע של תכונות, ובהן בגרות, עצמאות, מקצועיות, נחישות, העזה, גמישות מחשבתית, אומץ ותעצומות נפש