פרדוקס ה-7 באוקטובר

מלחמות לא קורות, הן נגרמות

תפיסת ההכשרה לקצונה

אין הישגים ללא משמעת

לאחר מלחמת ששת הימים רווחה בחיל האוויר הגישה שהמשמעת פוגעת ביצירתיות, ולכן נתנו לטייסים לעשות כמעט ככל העולה על רוחם. התוצאה הייתה היקף בלתי נתפס של תאונות קטלניות. כיום כבר ברור שמשמעת קפדנית אינה הופכת בהכרח את החשיבה המבצעית למרובעת ולחסרת גמישות

לאן נעלם התמרון?

בעקבות מלחמת לבנון השנייה מכים רבים בצה”ל על חטא העדפתה של האש על פני התמרון, והצבא - כך נראה - חוזר לתפיסת ההפעלה המקורית שלו שבמרכזה עמד המהלך המתמרן של כוחות היבשה. אבל הנסיבות שהביאו להעדפת האש על פני התמרון - ובהן שינויים עמוקים בחברה הישראלית ובסביבה האסטרטגית שבה פועלת ישראל - לא נעלמו, וספק אם חזרה לתפיסת ההפעלה שפותחה בשנות ה-50 וה-60 ולצורת תמרון שעוצבה בדמותה של מלחמת יום הכיפורים היא אכן התשובה הנכונה לאתגרים הנוכחיים של ישראל

בגדי המלך החדשים: הגרסה האמריקנית

בשנות ה־70 ניסח טייס קרב אמריקני תפיסת הפעלה חדשה לצבא ארה”ב שהייתה מבוססת על לקחיו מקרבות האוויר במלחמת קוריאה. אימוץ התפיסה למערכות יבשתיות היה שגוי, ובכל זאת הוא קנה לעצמו חסידים רבים. ניתוח הפרשה הזאת יכול ללמד כיצד ניתן לשווק תפיסות הפעלה גם כשהן בעייתיות

כלים בלתי מאוישים בזירה הימית

כלי שיט בלתי מאוישים אוטונומיים - הן על המים ובמיוחד מתחת למים - צפויים למלא בעתיד יותר ויותר משימות אסטרטגיות וטקטיות. יתרונם המובהק על פני כלי טיס בלתי מאוישים הוא יכולתם לארוב ליד מטרותיהם במשך זמן רב

פעילות הטק"ק במלחמת המפרץ

הגרסה העיראקית

המצביא והתכנון המערכתי - בין הנדסה לארכיטקטורה

לפעולה צבאית, כמו לבנה ארכיטקטוני, יש ממד פיזי וממד סמלי. לעתים קרובות הממד הסמלי חשוב הרבה יותר מזה הפיזי וקובע את סיכויי ההצלחה הן של המצביא והן של הארכיטקט

יחידת הסד"גים בחיל הים

עכשיו מותר לגלות: ב-1956, כשחיל הים סבל ממחסור חמור בכלי שיט, הוא צירף למערך המילואים שלו שמונה ספינות דיג על צוותיהן. הספינות צוידו מראש בהתקנים שאיפשרו להן לשאת אמצעי לחימה וחימוש, ובהתרעה קצרה ניתן היה לגייסן ולחמשן. במהלך השנים השתתפו ספינות דיג אלה במבצעים רבים, שאחדים מהם עדיין אינם מותרים לפרסום