צל"ש מאוחר

עד היום נקט צה"ל קו נוקשה ובלי מתפשר שלפיו אין לדון בזכאות לצל"שים באיחור של שנים רבות. עמדתו היא שכל המלצה צריכה להיות נידונה זמן קצר לאחר האירוע המדובר. המאמר הזה מסביר מדוע ראוי בכל זאת לדון בהמלצות לצל"שים גם לאחר שנים רבות

"יחידה שתוכל להתגנב אל האויב ולהמם אותו בהלם ובהפתעה"

רעות לוחמים, חשיבה תחבולנית וחשיבות הדוגמה האישית של המפקדים – לקחים מספרו של ג'יימס אלטיירי, על יחידת הריינג'רים של ויליאם דארבי שכוחם יפה גם היום. כוחותיו של דארבי חתרו למגע עם האויב וקבעו נורמות לביצוע ורמת לחימה לשאר הצבא. זוהי גם תרומתן של היחידות המובחרות לצה"ל ושם טמונה חשיבותם

הנינג'ה: אגדה ומציאות

לוחמי הנינג'ה היו שכירי חרב שהתמחו בריגול ובחבלה. הם היו מיומנים בתפעול מגוון רחב של כלי נשק, בעלי כושר גופני רב, אמיצים, בעלי תושייה ומחשבה מקורית ודבקים במשימותיהם, אף שהמוטיווציה שלהם הייתה כלכלית בלבד ולא אידיאולוגית. הם הרבו להשתמש בתחבולות, בהונאה ובגניבת דעת. מדובר במאפיינים שהם נכס גם לחיילים של היום

מקומם של גורמים אישיים, קהילתיים ולאומיים בעיצוב מדיניות של פינוי אוכלוסייה

בעולם מתרחשים פינויים רבים של תושבים מאזורי סכנה, כאשר רק בשנים האחרונות היינו עדים לתופעות דומות בישראל ובאוקראינה. במהלך מלחמת רוסיה-אוקראינה (2022-) התפנו כעשרה מיליון תושבי אוקראינה מבתיהם בשל איום ביטחוני על חייהם, ומצאו עצמם פליטים בתוך מדינתם או מחוצה לה. מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה באוקטובר 2023 אילצה עשרות אלפי אזרחים להתפנות מבתיהם ולהפוך עקורים לתקופה ממושכת. על אף שפינוי אוכלוסייה נחקר רבות בעולם, עד כה פורסמו רק מחקרים מעטים שבוחנים את ההיבטים השונים הקשורים לפינוי אוכלוסייה בישראל. מחקר זה דן בניתוח מקרה בוחן של החברה הישראלית ההטרוגנית, המגוונת והמורכבת, שמתמודדת עם פינוי עצמאי או מנוהל בעת עימות ביטחוני

על הגרילה

מגזין סוף השבוע של מערכות - 28 בנובמבר 2024

בעקבות הפסקת האש בלבנון – על גמישותו האסטרטגית של חזבאללה / מאמר בן למעלה מעשור על תפיסת ביטחון חדשה (לזמנה) – ניצחון ללא הכרעה / מאמר התגובה שטען כי אין תחליף לה / מאמר שהתפרסם חודשים ספורים לפני "חרבות ברזל", שטען כי נדרשת הגנה טובה יותר לעורף / בלבנון משדרים תמונת ניצחון, על אף התוצאות בשטח. פודקסט על מחסום השפה והתרבות, ועל הדנה וצלח בעיני האויב / 44 שנים למותו של הצייר, המאייר, הפסל והסופר נחום גוטמן

לקחים היסטוריים בנושא המו"פ הצבאי

כיצד ומדוע נוצרו חידושים טכנולוגיים בתחום כלי המלחמה במהלך ההיסטוריה? מה היו יחסי הגומלין בין "המנהיגות הטכנולוגית" ובין "המנהיגות הצבאית" ומה היה חלקם של גורמי השלטון האזרחיים? אי אפשר לחזות מראש פריצות דרך טכנולוגיות, ולא להסתמך עליהן או לתזמן אותן עם אירועי מלחמה. לכן צבא הרוצה להתכונן למלחמה חייב להבטיח, הרבה לפני שהמלחמה מתרחשת, זרימה הדדית מתמדת בין הדוקטרינה, הטכנולוגיה ומערכות הנשק

הראי הסדוק

אורחיו של האייתוללה

קווים אדומים באסטרטגיית ההרתעה הישראלית