תוכנית הכשרה לקצין

"הדים": בסימן נשק־אטומי "זעיר"

איך חוקרים מלחמה? מגמות עכשוויות בחקר ההיסטוריה של צה"ל ומלחמות ישראל

ב־7-6 באפריל 2021 ייערך כנס מקוון משותף למחלקת היסטוריה של צה"ל, למחלקה להיסטוריה כללית של אוניברסיטת בר־אילן ולבית התוכן "מערכות". הכנס יעסוק במגמות העכשוויות בחקר ההיסטוריה של צה"ל ומלחמות ישראל

ריאיון מערכות - איך חוקרים מלחמה?

מהן המתודולוגיות העכשוויות לחקירת מלחמה, מיהו המפקד הכותב, האם יש הגדרה למלחמה, ואיך חוקרים אותה כשהארכיונים של הצד השני סגורים בפניך? ריאיון מערכות עם שניים מראשי מחלקת היסטוריה של צה"ל, בעבר ובהווה, שמספקים לצבא מידע חיוני על מה שהיה לצורך התנהלות עתידית

לאן נעלמו הפיקוד העליון ואג"ם?

במלחמת לבנון השנייה היה נתק בין האופן שבו הופעל כוחו של צה"ל לבין היעדים המדיניים של ישראל. לנתק הזה יש גורמים רבים, והמאמר מצביע על שניים מהם: פירוק הפיקוד העליון בלי שהוגדרה מחדש באופן ברור חלוקת התפקידים והסמכויות בין הדרג המדיני לבין הדרג הצבאי וכן פירוק אגף המטה במטכ"ל. בסוף המאמר מועלות הצעות כיצד לגרום לכך שבעתיד ישרת צה"ל את המטרות של הדרג המדיני, כפי שהיה במלחמת העצמאות

שער ה - תהליכי למידה מהמלחמה - היבטים מתודולוגיים

שאלות הכוונה מוצעות לקריאת שער זה: 1. כיצד לשמר בצה"ל "תנע" מספיק כדי להמשיך תהליך למידה, למרות תשישות ארגונית גם בתחום זה, ולנוכח הצלחות מול חזבאללה ואיראן שמראות כי למדנו והשתפרנו. 2. מה פוטנציאל הלמידה מהמלחמה שאני מזהה בתחום עיסוקי שעדיין לא מוצה? 3. כיצד אני, הקורא, משתלב במאמץ כחניך בהכשרה צבאית, או בתפקידי הבאים?

ספר דיגיטלי: אתגרי פיקוד ואיתנות

"צה"ל מגשים את ערכיו דרך תפקוד המפקד בשטח. המפקד הוא מעֵין עדשה להגשמתם של ערכי צה"ל, ולכן יש חשיבות יתירה לממד הערכי בהתנהלותו - כציר מרכזי ביכולת לממש התנהלות צבאית ראויה [...] ההכרה וההבנה כי לפני היותנו מפקדים ואנשי צבא מקצועיים אנו בני אדם, עשויות להביא את כלל המערכת הצבאית לעבודה מלוכדת ומאומצת יותר, כבסיס להישגים המקצועיים הטובים ביותר". (מתוך הקדמת דו"ץ, תא"ל יואב פולי מרדכי) ספר זה עוסק בדרכים לסייע למפקדים בצה"ל להוביל פקודים בתנאי לחץ. המאמרים שנכתבו על ידי מומחים מספקים למפקדים כלים להתמודדות מכלל מערכי הצבא, וביניהם מיחידות השדה הקרביות, מחיל האוויר ומהמודיעין. המאמרים מבחינים בין לחץ פתאומי ובין לחץ מבצעי מתמשך ובין אלה לבין מתחים של הנעת פקודים בתנאי שגרה. לכל סוג של לחץ קיימת רשימת אמצעים וכלים ספציפיים, שיוכלו לסייע למפקד להוביל את חייליו להישגים טובים יותר למרות ותוך כדי קיומם של תנאי לחץ. איך לקרוא בספר? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה

"הנגד החדש" בצה"ל: תמורות בתפיסת הפיקוד והמנהיגות של הנגדים בצה"ל

בעבר, ההתייחסות אל הנגד הייתה כמי שמחזיק בידע מקצועי וממלא את תפקידו במשך שנים רבות. בהתייחסות אל תפקידו של הנגד החדש יש לכלול בנוסף דרישות פיקודיות. הטמעת השינוי במעמדו של הנגד ובמערכת הדרישות ממנו מחייבים גם שינוי תפיסתי נרחב בקרב מערכים אחרים, בדגש על מערך הקצונה בצה"ל

"האחר שבתוכנו" - הקמ"ן בין אובייקטיביות לרלוונטיות

תפקידו של קצין המודיעין - על פי העמדה המסורתית - הוא לתאר את המציאות אצל האויב ולאחר מכן לעמוד מהצד כשהמפקד או הקברניט מתכננים את המהלכים הצבאיים או המדיניים. על פי העמדה המודרנית, תפקידו של הקמ"ן הוא להשתתף באופן פעיל בתכנונים האופרטיביים. המאמר הזה מציג עמדה שלישית, שלפיה על הקמ"ן ללוות את התכנונים האופרטיביים באופן רצוף בתפקיד של היועץ לענייני האויב

הכנה פיזיולוגית למסע ארוך

מרבית ההכשרה שעובר מפקד ביחידות השדה בצה"ל נוגעת לתפקידי לחימה ופיקוד ומסמיכה אותו לפקד על אימונים קשים ביותר. באופן פרדוקסלי בהכשרתו חשוף המפקד מעט מאוד ללימודי המגבלות הפיזיולוגיות של האדם. מאמר זה הוא חלק מפרויקט "המכונה האנושית" ,שנועד לחדד בקרב הגורמים הפיקודיים את הצורך בהכרת מגבלותיו הפיזיולוגיות של החייל ובהתאמתו לתנאים שאליהם הוא נחשף