השתקפויות של החברה בישראל בפקודות המנהיג הצבאי: ניתוח מקרה הרמטכ"ל

צה"ל הוא שדה חברתי מרכזי בחברה בישראל, והרמטכ"ל כמפקד העליון של הצבא ממלא תפקיד סמלי חשוב בהקשר זה. המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את האופן שבו התמורות החברתיות שחלו בחברה בישראל מיום הקמת צה"ל, באות לידי ביטוי בדברי הרמטכ"ל. ממצאי המחקר מגלים ארבע תמות מרכזיות שדרכן אפשר להבחין בתנועה החברתית-ערכית שחלה בחברה בישראל במהלך הזמן. ראשית, האינטראקציה המנהיגותית בין הרמטכ"ל לפקודיו התעצבה עם השנים באופן שונה, בדרך שהמנהיג מתחייב לדברים מסוימים מול פקודיו, ולא רק דורש. שנית, נמצא שעם הזמן השיח שמתקיים על האויב התמתן בעוצמותיו. שלישית, במהלך השנים התרחבה ההתייחסות של הרמטכ"ל לנופלים מקרב כוחותינו. רביעית, במהלך השנים התפתח נרטיב של ביקורת עצמית של הארגון הצבאי כלפי עצמו, והרמטכ"ל עצמו מהדהד זאת בדבריו. הטענה המרכזית במאמר היא שתמות אלה משקפות מגמות של שינויים תפיסתיים וערכיים בחברה בישראל, ולכן ניתוח דברי הרמטכ"ל יכול להניב הבנות הן לגבי המנהיגות הצבאית הבכירה, והן ביחס לחברה בישראל

טרור היברידי

"ב־7 באוקטובר עברתי בחלק לא מבוטל מזירות הלחימה ומה שראיתי זה לא טרור היברידי אלא צבא לוחם". אלוף (מיל') יאיר גולן על מהו טרור היברידי והאם מה שקרה ב־7 באוקטובר היה אירוע שכזה

לא מלחמה היברידית מצומצמת, אלא מצב מלחמה קונספטואלי

תגובה למאמרו של ד"ר יגיל הנקין על אודות הקשר שבין המושג "מלחמה היברידית" ובין האירועים האלימים הרחבים שביצעו ערביי ישראל בשטח מדינת ישראל בזמן מבצע "שומר החומות"

ג'האד התודעה וההשפעה בהפקת חמאס, כפי שמשתקף בטקסי עסקת החטופים

בחמאס רואים את עסקת החטופים כפרי הניצחון במערכת מבול אלאקצא. לפיכך הם מנצלים את הפעימות השונות באמצעות מילים, ציטוטים קוראניים ובתי שיר, להעביר מסר חד וברור ללא שימוש בטכנולוגיה מתוחכמת, כי אם ברטוריקה שנטועה בנשמתו של דובר הערבית, וזרה ובלתי מובנת בעיני המערב. רצוי שצה"ל וגופי המודיעין בפרט ידברו את השפה, וינהלו מלחמת תודעה מושכלת ומקצועית, תוך שימוש בשפה הערבית ובמכמניה. המאמר משופע בתמונות, ורצוי להתמקד בכל אחת מהן

נפוליאון - אמרות המלחמה

תובנות מעל הטקטיקה

בחיל הנחתים האמריקני יש מימרה רווחת, ולפיה אימון הוא התכוננות לאיומים הידועים ואילו החינוך הוא התכוננות לבלתי ידוע. הספר "על הטקטיקה" הוא מסמך חכם ותמציתי שרלוונטי למפקדי צה"ל, הכולל מגוון לקחים היסטוריים ותאורטיים שרלוונטיים לתחום הטקטי ולקשר בינו ובין הרובד האסטרטגי

השלכות אפשריות של המלחמה באוקראינה על יחסי צבא-חברה בישראל: מחשבות ראשונות

אמנם מוקדם עדיין לדעת מה תהיה השפעתם של אירועי המלחמה באוקראינה על החברות בעולם המערבי ועל ישראל בטווח הארוך, אולם ניתן להעריך שאנחנו כבר מצויים בעיבורו של שינוי מהותי שצפוי להשפיע על שלושה מעגלים שבהם מתקיים קשר הדוק ביחסי צבא-חברה: המישור הגלובלי, היחסים הבין־לאומיים והיחסים בין החברה הישראלית לצבאה

בזכות האמונה שבאדם

כשירות ולא כמות

בעקבות פיגועי הטרור שבוצעו לאחרונה, שאינם דומים לחלק ניכר מן הפיגועים בתקופת "אנתפאדת הבודדים", יש להשקיע בכשירות של נושאי הנשק, ותפוצה רחבה מדי של כלי יריה לא תסייע בכך. הצגת מאפיינים של פיגועים לציבור, הגדרה ברורה של ציפיות מכל אדם הנושא נשק ברישיון והכשרה יסודית הם המרכיבים החשובים בהתמודדות של ישראל עם גל נוסף של פיגועים

הרשות המקומית כלבנת היסוד בהתמודדות עם הפרעות - מהלכה למעשה

הקורונה סימנה מטרה מסוג חדש לישראל בכל הקשור להתמודדות עם אסונות המוניים. לפקע"ר יש תפקיד לדאוג לכך שישראל תהיה מוכנה טוב יותר לתרחישי קיצון כאלה. יש להכיר בחשיבות הנושא, ולקבל החלטה לבנות את המערכות על כל מרכיביהן, באורח שיתבסס על הציר המחבר בין פקע"ר לרשות המקומית כלבנת היסוד