מוכנות הצבא - ניתוח מושגי

מה ההבדל בין מוכנות מבנית של הצבא למוכנות מבצעית, ומדוע קיימת סתירה בין פיתוח אמצעי לחימה מרכזיים לטווח הארוך לבין שמירה על כשירותו המבצעית של יחידות לוחמות?

האם לקחי קוסובו מבשרים ירידה בלחימת התמרון המסורתית ביבשה?

המערכה על קוסובו אמנם הוכרעה באמצעות אש בלבד וללא תמרון, אך אין ללמוד מכך שדרך זו יוכרעו כל המערכות גם בעתיד

התנהגויות וערכים בתרבות הארגונית

לכל ארגון יש ערכים מוצהרים וערכים בפועל, כך גם לצבא. סתירות בין ערכים עשויות ללמד רבות על אופיו של הארגון

מחשבות על מעמדנו

הנכון הוא שכיום, ביחסי האיבה הקיימים בינה לבין הערכים, הנקבעים על ידי הערבים, יכולה מדינת ישראל לגונן ולשמור על מה שיש לה בטווח אורך חרבו של צה"׳ל

צה"ל בפתח השנה ה-58 לעצמאות ישראל

מלחמות פוסט-מודרניות במאה ה-21

נכון יעשה צה”ל אם יתכנן את מהלכיו להכרעה צבאית של יריביו ולא להשגת לגיטימציה בין לאומית

אחרי 30 שנה: לקחי מלחמת המפרץ בהתמודדות עם מגפת הקורונה

מלחמת המפרץ שהתרחשה לפני כ־30 שנים, ומשבר הקורונה שאותו אנו חווים בימים אלה, הציבו ומציבים לישראל ככלל ולצה"ל בפרט אתגר מסוג חדש - מענה לעורף שלא באמצעים הצבאיים המסורתיים. יש לקבל את ההחלטה היחידה הרלוונטית למצב מסוג זה - הכרזת מצב הג"א והעברת הסמכויות לצה"ל

מעורבות חברתית של צוותי אוויר בישראל בחיי האזרחות

מחקר שבוצע מעלה תזה שלפיה צוותי האוויר תופסים את עצמם כבעלי תרומה חברתית גבוהה, אולם בפועל רמת המעורבות האזרחית־חברתית שלהם נמוכה מאוד. על בכירי המפקדים בחיל האוויר לקחת אחריות על "העתיד האזרחי" של אנשיהם כבר במהלך שירות הקבע, לתחומים של תרומה חברתית וציבורית

אדם לאדם מחשב

לצד ארגון ויכולות שליטה במערכות מורכבות אותם מביא העולם הדיגיטלי, מביא עמו מרחב דינמי ורחב של התרחשות המשמרת ואף מגדילה את אי־הוודאות בניהול המעשה הצבאי

גבורה אמיתית

ספרו של אל“ם (מיל‘) משה גבעתי ”בודדים על התל - קרב תל א-סקי במלחמת יום הכיפורים“ - מספר את סיפורם של 27 לוחמים שמצאו את עצמם מכותרים על ידי כוחות סוריים גדולים וניהלו קרב רצוף מעשי גבורה יוצאי דופן עד שחולצו. הספר מביא תיאור מדויק מאוד - ומרגש עד דמעות - של הקרב