על ממשל ומשילות במערכת הגרעין בישראל: עיון היסטורי ראשוני

מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות

מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים

מגזין סוף השבוע של "מערכות": מאמר חדש במלאת שנתיים למלחמת רוסיה-אוקראינה על הפן הכלכלי שבה והשפעתו על הסדר העולמי / על משמעות המילה רמצ'אן, מדוע הוא חודש של לחימה בעיני ארגוני הג'האד והקשר ההדוק בין הלחימה נגד תאוות הנפש והלחימה בחודש זה / פודקסט על כללי המשחק של העימותים האסימטריים באזורנו / המבצעים הגדולים של הכוחות המיוחדים מבית גלי צה"ל ומערכות: על פרוקסי, ברית הפריפריה וכיצד האויב של האויב שלי הוא חברי / מאמר חדש על ההבדל בין קצינים ונגדים בחירום / ספר לשבת בסימן מלחמת האזרחים בסוריה. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם

מערכות מסכמת שנה - תשפ"ב

כתב עת מבית "מערכות" קיבל הכרה אקדמית; ספר על אסטרטגיה ימית זכה בפרס יצחק שדה; מאמרים זכו בפרס הרמטכ"ל לכתיבה יוצרת; גיליונות נושאיים בשיתוף מפא"ת ופקע"ר; פינה לשונית חדשה; פודקאסטים בנושא לוחמה אורבנית ותפיסות; ספרים חדשים בחנויות הספרים ובאתר; מבט על מלחמת רוסיה-אוקראינה; וכמובן גיליונות חדשים של כתב העת סיכום שנת תשפ"ב ב"מערכות", מוזמנים לצלול פנימה

האם הלחימה מעצבת את הטכנולוגיה או שמא הטכנולוגיה מעצבת את הלחימה?

יחידות הטכנולוגיה למצוינות ולתגובה מהירה, הפועלות בסמוך ליחידות השדה, הן שערוכות ומוכשרות לפיתוחן של טכנולוגיות שוברות קונספציה במהירות והרלוונטיות הרצויה. עם השנים הוכיחו יחידות אלה פעם אחר פעם את נחיצותן הבלתי מתפשרת, בדרך להשגת עליונות מכרעת הנחוצה להשגת יתרון שובר שוויון

תרומת ההגנה למאבק הציוני 1947-1945

אופן התנהלותו של ארגון ההגנה בכלל, וגיוסה של ההעפלה לליכוד היישוב סביב הנהגתו, תרמו לכך שבשונה מתנועות שחרור לאומי רבות אחרות, נחסכה מן היישוב מלחמת אחים עקובה מדם בדרכו להשגת העצמאות

מלוחמה הרואית ללוחמה פוסט־הרואית ובחזרה

בעשורים האחרונים לבשה דרך הלחימה הלאומית של ישראל דפוס "פוסט־הרואי", המקנה חשיבות יתרה להימנעות מאבדות ולקיחת סיכונים על־ידי מפקדים בכירים וקברניטים. בעוד עיקר הספרות בנושא עוסק בקבלת החלטות ברמה הבכירה, מאמר זה מציג תהליך זה מתוך לימוד ההתנסות היום־יומית של לוחמים ומפקדים שעסקו בלוחמת מנהרות ברצועת עזה. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק חצי־מובנים עם אנשי מילואים מחיל ההנדסה הקרבית של כוחות היבשה של צה"ל שפעלו במסגרת אוגדה עזה בשנים 2002–2014. כולם פעלו במספר תצורות של יחידות ייעודיות, שמטרתן לזהות מנהרות אויב ולהוציאן מכלל שימוש. ניתוח הראיונות העלה ארבעה ממדי תוכן מרכזיים: פעולה מבצעית במנהרות כחוויה; מיונים והתמיינות של כוח האדם; צבירת ניסיון; גבורה וסכנה. ממדי תוכן אלה השתנו בהתאם לתקופות שונות שאפיינו את הלחימה נגד איום המנהרות ואת תפיסת הלחימה נגדו. אנו מציעים מודל אנליטי שמארגן תמות אלה לפי ארבעה דגמים שונים של התארגנות כוחות צה"ל לפעולה במנהרות. הניתוח שאנו מציעים מאפשר להסביר את התפתחותם של דפוסי ארגון אלה על־ידי העדפתה של ישראל להילחם באופן פוסט־הרואי. עם זאת, הניתוח מראה כי פעולה פוסט־הרואית היא תוצר של חוויות, ניסיון ותפיסת שדה הקרב על־ידי לוחמים הפועלים בו. נקודת מבט כזו מאפשרת להבין את מאפייני הפעולה בתווך התת־קרקעי, ובכלל זה את המנהיגות הקרבית, את לכידות היחידה ואת הפעולה המבצעית בצל המתח שיש בין אלתור, פתרון טכנולוגי־בירוקרטי ובעיות מבצעיות ומעשיות. במהלך השנים האחרונות התמקדו עיקר ההשקעות של צה"ל בבניין הכוח בתחום הטכנולוגי, ואילו ההקשרים החברתיים והיחידתיים של לחימה נעשו משניים. במאמר זה אנו מצביעים על יתרונה של גישה אתנוגרפית להבנת תחום חיוני זה לעוצמת הלחימה הכוללת של צה"ל. ניתן להראות כי תפיסה הרואית יכולה להשתנות לתפיסה פוסט־הרואית, ולהשתנות פעם נוספת בחזרה לתפיסה הרואית. כל זאת, תוך כדי חוויותיהם וניסיונם המעשי של לוחמים בשדה הקרב. מודעוּת לתהליך כזה היא חיונית להבנת עוצמת הלחימה של צה"ל במקרה של מלחמה גדולה נוספת.

מגזין סוף השבוע של מערכות - 27 בנובמבר 2025

עם התחממות אפשרית של הגזרה הצפונית – מאמר על גזירת תאוריה צבאית מתפיסת הלחימה של צה"ל במהלך "חיצי הצפון" / מאמר שכתב חניך תוכנית ארז, סג"ם איתי יעבץ ז"ל, שנפל בקרב בדרום רצועת עזה ב־19 באוקטובר, על קיר הברזל ו־7 באוקטובר / בעקבות החשיפה שחמאס השתמשו במידע שעלה ברשתות החברתיות של חיילי צה"ל כדי לאסוף מידע – מאמר על הרשת ככלי נשק / מאמר שנוגע בתפיסת תפקיד ותחושת רווחה נפשית בקרב מפקדי כליאה / 21 שנים למותו של רא"ל רפאל איתן (רפול), הרמטכ"ל ה־11 של צה"ל

מגזין סוף השנה של מערכות – חלק א

מערכות מסכמים את שנת תשפ"ג. לפניכם מקצת מהפעילות שלנו בשנה החולפת, והפעם נתמקד בגיליונות כתב העת ובפלטפורמה הדיגיטלית "בין המערכות". המגזין הבא שיופץ ערב יום הכיפורים יוקדש לספרים שיצאו לאור בשנה החולפת, כולל ספרים בתצורה דיגיטלית. בערב סוכות ייתן המגזין מקום לפרסומים הנוספים שיצאו מבין ידינו. חג שמח ושנה טובה

מתעלה וסוללה לכפר ומנהרה: חיל ההנדסה הסורי

עד מלחמת האזרחים נשא חיל ההנדסה הסורי את מבטו לכיוון ישראל והתמקד במניעת התמרון וההתקרבות של הכוחות הישראליים לכיוון דמשק. מלחמת האזרחים הביאה לידי ביטוי את הקושי הקיים בלחימה אורבנית. חיל ההנדסה הסורי המשוקם ככל הנראה יתבסס ויהיה מיומן יותר בטיפול בחומרי נפץ, במיגון ערים ובבניית מנהרות לחימה

פתיחה