הצורך בזרוע קרבית חדשה

שינוי הכרחי בתפישת הביטחון של ישראל הבנת המשמעויות של הצטיידותו של האויב בנשק שונה מן המקובל, וההכרח למצוא את הפתרונות הנכונים לבעיות החדשות, מחייבים שינוי של התפישה בנוגע להגדרתה של ארטילריה מעופפת

מנהיגות זיקה דו-קוטבית

לראות אדם מלא מבעד למשאב אנושי פיתוח מנהיגות זיקה דו־קוטבית, הרואה אדם מלא כבסיס ליישום מנהיגות מעצבת ומנהיגות-על, יצמצם את פער היישום המנהיגותי, ולהיות הבשורה בתחילת השינוי לתרבות שיח זיקה

קצינים לוחמים בתחילת שירות הקבע ערב המלחמה

לעומת התוכנית הרב-שנתית "גדעון" מה משמעותן של תקופה "הרואית" של מלחמות קיומיות לעומת תקופה "פוסט־הרואית" של מלחמות, אשר אינן בגדר איום קיומי, על הלכי רוח ועל תפישות בציבור בנוגע לשירות צבאי מטעמים אידיאולוגיים

גלגולו של קרב "המכבש החטיבתי"

יוזמות המפקדים בשטח במהלך מלחמת ששת הימים הן אלה שהכתיבו על־פי־רוב את קצב הקרב. לעיתים גבו היוזמות האלה מחיר כבד מכוחותינו, כפי שקרה לפני קרב "המכבש החטיבתי" בביר גפגפה

בחינת סוגיית ההגנה על משאבי האנרגיה של ישראל במים הכלכליים

יש לשלב בין היכולות להגנה על תשתיות ההולכה התת־מימיות כולן. הדרך לכך תיסלל באמצעות הממדים המודיעיניים ובאמצעות סיכולים ממוקדים. זו גם הזדמנות לשיתוף פעולה בין־לאומי בין ישראל לבין מדינות שלהן יש תשתיות כאלה

אמל"ח וטכנולוגיות במרוץ החימוש

לשימוש בטכנולוגיות חדשות ובאמצעי לחימה מתקדמים יש נקודות תורפה, והוא כרוך בסיכונים ובאי ודאות. מקבלי ההחלטות צריכים להיות מודעים לכך

מערכות נשק משוטטות במרחב הטקטי

תר"ש "גדעון": "גדעון" - למה ואיך?

התכנית הרב־שנתית ”גדעון“, המיושמת כעת בצה“ל, היא תהליך מרכזי המגדיר לצה“ל את נתיב בניין הכוח שבו עליו לצעוד וכן את העקרונות שצריכים להנחות את עשייתו. יותר מכול, התכנית מהווה חוזה בין צה“ל למשרתיו ולציבור בישראל

תר"ש "גדעון": רכבת הרים בתקציב

על (אי) יציבוּת בתקציב הביטחון והאינטרס הלאומי תובנות תהליך העיצוב הכלכלי והתקציבי של תר"ש "גדעון" מלמדות כי במבט לעתיד יש הכרח ביצירת זיקה כלכלית ישירה בין האינטרס הביטחוני למפת האינטרסים הכלכליים והחברתיים של ישראל

קרבות חזבאללה בהרי קלמון

הפעם הראשונה שבה חזבאללה היה הכוח העיקרי בלחימה, בשעה שהצבא הסורי נלחם תחתיו וסייע לו היה בהרי קלמון. בקרב זה עשה חזבאללה שימוש בכל הסד"כ שעמד לרשותו, ונאלץ הארגון להילחם מראשית הלחימה ועד סיומה ללא הפוגה וכמעט ללא מחליפים לנפגעים. מה אפשר ללמוד מכך?