מציג עמוד 37 מתוך 1004 תוצאות
בגיליון: גבול של קבלת החלטות - האזור אפור ביחסי צבא-משטרה/ לקחי מלחמת המפרץ בהתמודדות עם מגפת הקורונה/ משבר הקורונה: הזדמנויות ואתגרים מקרו־כלכליים בהיבטים של ביטחון לאומי/ עידן ההגנה האקטיבית: תמרון פלטפורמות יבשתית שוב רלוונטי/ שימור היתרון האיכותי של ישראל במזרח התיכון בסביבה משתנה/ סיור משוריין בצה"ל/ ציפור המנהרות – קרבות בווייטנאם
בגיליון: המערכה על אנציו - חצי-גשר על פני תהום / מדיקוליזציה כשורש תחלואי הרפואה הראשונית בצה"ל / אבן נייר או טיל מונחה? אודות האיום הא־סימטרי / מודל לפיתוח למג"ד גמיש מחשבתית / איום ותרחיש הייחוס, ככלים התומכים בביטחון לאומי מספק / פרספקטיבה חדשה על "החלל החדש"
בגיליון: שנות של שכנות טובה בתקופת המנדט כבסיס לשותפות מבצעית ב־1948 / דמיין אותו: סקירת ספרו של קנת מקסי "הקרב" / כיצד תיראה לוחמת חלל בעתיד הקרוב? / הצורך בשינוי פעילות ישראל נגד תוכנית דיוק הטילים של חיזבאללה / סקירה: האצת חדשנות צבאים – לקחים מסין וישראל
ספר זה מציע כהבטחת מחברו: "מפת דרכים להבנת שכנינו המוסלמים". הוא מציג מסגרת תפיסתית כוללת, דתית ותרבותית, המכוונת בעשורים האחרונים את מאבקי האסלאם ואת חלומותיו
במהלך השנה יוצאים לאור גיליונות של כתב העת, ובשנים האחרונות הרחבנו את היריעה לחומרים נוספים שעלו באתר "מערכות", בהם: גיליונות כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי" שיוצא לאור בשיתוף אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל; גיליונות "בין המערכות" המורכבים ממאמרים מקוונים שלא נכנסו לגיליונות המודפסים; וקול המערכות – ההסכתים מבית "מערכות". לרגל ראש השנה תשפ"ו איגדנו כמה מהם, קריאה והאזנה מועילות
שינויים במאפייני המלחמה וכן תמורות חיוביות בחוסנה ובכושר עמידתה של ישראל מאפשרים לה להגדיל את מרחב הבחירה של אסטרטגיות המלחמה. בין היתר ביכולתה כיום - בניגוד לעבר - לבחור באסטרטגיה של צמצום המגע הישיר עם כוחות האויב, גם במחיר של התארכות המערכות
בימים אלה, 20 שנים לנסיגת צה"ל מלבנון, מתהווה שיח ציבורי על אודות פעילות צה"ל ברצועת הביטחון וכן בנוגע להליכי קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית. נראה כי בסוף שנות ה־ 80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל בבעיה אסטרטגית דומה – מתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון. באותם ימים התמודדה ישראל בעיקר עם האנתפאדה הראשונה, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת.