מציג עמוד 37 מתוך 859 תוצאות
רב צבאי יכול וצריך למלא תפקידים חיוניים בגדודים הרבה מעבר לטיפול בצורכי הדת של החיילים שומרי המצוות. אולם הרבנים ברמת הגדוד הם אנשי מילואים, וכך קורה שלרשות הגדודים הסדירים לא עומדים רבנים שמעורים בחיי היום-יום שלהם. זו תקלה שדורשת תיקון
סקירת ספרה החדש של ד"ר ענת חן ובו מבט חדש על שדה הקרב דרך יצירות אומנות / הגבול שבין אחריות פיקודית לביצוע חקירה / מערכות בשמע: ריאיון עם רא"ל (מיל') שאול מופז על מבצע "חומת מגן" (היום לפני 21 שנים) / הרצאתה של פרופ' נעה אגמון מתוך כנס שדה הקרב העתידי השני / "תנופת המסע" של נתן אלתרמן שנפטר השבוע לפני 53 שנים
ספר זה חוקר את קורותיו של משה דיין, אחד האישים המשפיעים ביותר על תולדות ישראל בעשורים הראשונים לקיומה. סיפורו הוא סיפורה של ישראל ושל הציונות. הישגיו האישיים, כמו גם רגעי השפל, חופפים במידה רבה להישגיה של ישראל ולכישלונותיה. בתפקידיו כרמטכ"ל, כשר הביטחון וכשר החוץ, התווה דיין את עקרונות הביטחון והחוץ של ישראל, ועיצב אותם בשורה של נושאים מרכזיים, שרובם ממשיכים להעסיק אותנו עד היום
"המושג תמונת ניצחון, במשמעות של מציאות מדינית טובה יותר, פשוט לא קיים יותר. זו כבר לא מציאות שבה אחרי שהכרענו את האויב בשדה הקרב - אין לו כוח יותר לנהל מלחמה. היום זו מלחמה מסוג אחר לגמרי". אלוף (מיל׳) עמי איילון, ראש השב"כ ומפקד חיל הים לשעבר, בריאיון מעודכן ל"קול המערכות" על מהו ניצחון של הדמוקרטיה על הטרור, בעקבות מאמר שפורסם ב"מערכות" לפני כשנתיים
צבא היבשה של ארה"ב מתכנן שינוי תפיסתי של ממש, שבמסגרתו יוחלף הטנק המוכר לנו, ואת מקומו יתפסו מספר פלטפורמות נפרדות ושונות, שכל אחת מהן תבצע רק חלק מהפונקציות שמבצע כיום הטנק, אבל כולן ביחד, בתיאום הדדי מלא, יפעלו ביעילות רבה יותר מאשר הטנקים של היום. אחדות מהפלטפורמות האלה - במיוחד אלה שמיועדות לקו המגע - יהיו בלתי מאוישות
היום ישראל מוקפת בכוחות פרוקסי המופעלים על ידי איראן (כמו הג'יהאד האיסלאמי, החיזבאללה וגם החות'ים). קשה להאמין אבל בשנות ה-60 ישראל ואיראן שיתפו פעולה בהפעלת כוחות כורדיים נגד אויבת משותפת, עיראק. הפרק עוסק בניסיון להפעיל כוחות זרים, בעלי אינטרסים דומים, לטובת ישראל, כחלק ממדיניות שנקראה "תורת הפריפריה" ומגולל את מעללי המשלחת הישראלית לכורדיסטן, בעזרת אנשי הצנחנים והמוסד שהיו חברים בה.
"למה חשוב לנו להכיר את ההיסטוריה של האוגדה הראשונה בצה"ל שהוקמה בשנות ה־50 של המאה ה־20 כדי להבין את המציאות של היום?" אל"ם (מיל') ד"ר בני מיכלסון, לשעבר ראש המחלקה להיסטוריה של צה"ל, בריאיון ל"קול המערכות" לרגל הוצאת ספרו החדש "האוגדה הראשונה" בהוצאת "מערכות". כיצד ריכז צה"ל מאמץ להשיג מטרות אסטרטגיות ומערכתיות בגזרה אחת, ומה הופך אוגדה למצליחה? התשובות בפנים
"אנחנו נשרפים!" חשבתי שזהו. ראיתי את קירות האש האדירים רצים אלינו מפיצול הוואדיות. לא נצליח לצאת מזה, אנחנו עומדים למות. את הקריאות הללו בקשר וקולות נוספים של הפצועים שמעתי כל הדרך עד שיצאנו מהוואדי. אני שומע אותם מדי פעם עד היום
תורת הלחימה של כוחות היבשה של צה"ל התבססה מאז 1964 ועד היום על ספרי "תורת הקרב". האויב השתנה, הסביבה המבצעית השתנתה, הטכנולוגיה שינתה את פניה לבלי הכר וגם מדינת ישראל וצה"ל עברו תמורות מרחיקות לכת, אבל "תורת הקרב" נותרה בעינה יותר מ-45 שנה. עכשיו יוצא סוף-סוף לאור יורש מעודכן ל"תורת הקרב" - "מבצעי כוחות היבשה"
בגלל השאיפה לשלמות והחשש מכישלונות נוטים היום המפקדים לפקח באופן הדוק על הפקודים שלהם. הפקודים הפנימו את המציאות הזאת ונמנעים לרוב מלנקוט איזשהו צעד בלי לקבל את אישור המפקדים שלהם. את המציאות הזאת של פיקוח צמוד מחד גיסא ושל תלות מוחלטת מאידך גיסא מאפשר הטלפון הסלולרי