אפגניסטן 2011 - במלכודת המערכות הסבוכות

מי מפחד מפילוסופים צרפתים?

מאז 2006 קיימת בצה"ל שאיפה "לחזור ליסודות". כל מה שמתעלה מעל ליסודות מתקבל בחשש שמא יבלבל את המפקדים ואת הלוחמים. הבעיה בגישה הזאת טמונה בהכשר האקדמי שהיא נותנת לא לחשוב ולא לדמיין ואף לבוא בטרוניה על כך שלעיתים יש צורך בהעמקה נוספת ובקריאה

הגדרת האויב בלחימה בטרור

על פי המקורות היהודיים, כל מלחמה - כולל מלחמה בטרור - היא מאבק בין קולקטיבים. הנגזרת של הנחת היסוד הזאת היא עקרון האחריות הקולקטיבית שמוטלת גם על מי שאינו לוחם באופן אישי ואף מתנגד ללחימה. מכאן ההיתר המקובל ביהדות - וגם במשפט הבין־לאומי - לפגיעת אגב באזרחים במהלך לחימה

שינוי מדיניות האיוש במטכ"ל - מעז יצא מתוק

ב־2006 הונהגה בצה"ל רפורמה ארגונית מרחיקת לכת שנועדה לחזק את זרוע היבשה. הרפורמה הזאת בוטלה בתוך זמן קצר, אך נותרה בעינה אחת מתוצאות הלוואי שלה: חיזוק המטכ"ל. הדבר נעשה באמצעות דפוסי פעולה שהזרימו לו כוח אדם איכותי וחדור מוטיווציה במקום קצינים "עייפים" בסוף הקריירה שלהם

המלחמה הסובייטית באפגניסטן

בהם יותר מכול

החייל הטוב

מגל וחרב

לוחמת סייבר בימי קורונה: ארגוני הבריאות בחזית המערכה

נראה כי משבר הקורונה והתקיפות הבלתי פוסקות נגד ארגוני בריאות ברחבי העולם העלו את המודעות למידת הפגיעות שלהם, והובילו להגברת המאמצים הבין־לאומיים להתמודדות עם האיום ולהגנה מדינתית ובין־לאומית עליהם. התקווה היא כי העלאת המודעות לאיום על מערכות הבריאות לא תדעך, גם לאחר שימצא חיסון לנגיף

ביקורת ספר: Command Culture / Jorg Muth

היינו רוצים ליצור סטנדרט בידע המקצועי על־פי רמת הקצין - היסטוריה צבאית וידיעת התו"ל - כדי לחצות את הקו מקצין שממלא את תפקידו, לקצין שהטמיע במהלך ההכשרה את מגוון הכלים והאמצעים שהעמידו לרשותו, ומאפשרים לו למלא את ייעודו בשדה הקרב