מציג עמוד 36 מתוך 945 תוצאות
ספר זה נכתב לפני המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר 2023. מטרתו הייתה להסביר כיצד התפתחו בצה"ל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. האחד מתקדם, חדשני ונוצץ, והשני מיושן, מסורבל, אפור ולא רלוונטי לשדה הקרב מלבד למשימות הגנה. הספר ניסה להתחקות אחר הסיבות להתפתחות שני הצבאות בצה"ל, להבין את המשבר שצה"ל חווה עקב כך, ולהציע כיצד ניתן לפתור אותו. זאת תוך ניסיון לענות על שלל שאלות קשות שעליהן קיבלה החברה הישראלית תשובה כואבת
הערך הטקטי והאסטרטגי של ערים גדולות ושל הקרב עליהן ובתוכן נשתנה לא פעם עם התפתחות מושגי המלחמות והיקף הצבאות. על לקח היסטורי ולקח חדיש
מה ייחודו של העימות המוגבל לעומת המלחמה הכוללת והמלחמה המוגבלת, ומדוע מתקשים צבאות לנצח בעימותים מוגבלים
על אף החשיבות הרבה של תפיסת הפיקוד מוכוון המשימה מתברר שקיים קושי ליישמה בצבאות רבים בעולם וגם בצה”ל. לטענת הכותבים ניתן לאמץ את התפיסה הזאת, אך הדבר אינו מובן מאליו, ויש לכוון את המפקדים לכך
חיוניותו של כושר תמרון משמעותי ואפקטיבי במציאות משתנה איננה מוטלת בספק. כינונו ידרוש שיתוף פעולה הדוק בין המטכ״ל ובין זרוע היבשה, תוך הבהרת תחומי האחריות ונקודות הממשק בין תפיסת ״התמרון היבשתי הרב־זרועי״ ותפיסת ״יבשה באופק״
עניינו של המאמר הוא בשאלה מדוע עניין האלימות המינית, כדפוס פעולה שיטתי, לא עלה כלל בתודעת המודיעין הישראלי כתרחיש אפשרי לפני 7 באוקטובר 2023. הטענה של המאמר היא שהקושי להעלות את האפשרות שדפוס פעולה כזה יכול היה להתממש גם בזירה בעזה, מעיד על מערכת כשלי חשיבה, הבנה ודמיון שכוללת שלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, משקפת היעדר ידע והרחקת ידע של איום האלימות המינית כנשק מלחמה בסכסוכים מזוינים; השנייה כוללת טעויות והנחות שגויות ביחס לחמאס כאויב, לסיווג המערכת הפלסטינית ולהבנת העימות איתה; והשלישית קשורה בהנחות יסוד עמוקות של הישראלים על עצמם, אשר משמשות בסיס לחשיבה הביטחונית הישראלית של העשורים האחרונים. המאמר מציע ארבעה כיווני פעולה כדי לצמצם כשלים כאלה בעתיד: האחד, הצורך להכיר בכך שדפוסים שמופיעים בסכסוכים במקומות אחרים יכולים בהחלט להופיע גם בסכסוכים "שלנו", ושסיווגם ככאלה שאינם רלוונטיים יכול להתברר כשגוי לחלוטין; השני, הצורך להכיר בכך שחשיבתנו מושפעת לא רק מהעיוותים התפיסתיים המוכרים, אלא גם ממערכת של קודים תרבותיים וחברתיים שאינם מאפשרים לנהל דיון חופשי בנושאים המוגדרים כ"טאבו"; השלישי, הצורך להכיר ולהיות מודעים להשלכות של הדימוי על אודות עליונותה הכללית והצבאית של ישראל גם על היכולת לברר את המציאות ולהבין אותה; והרביעי, הצורך לפתח עומק ורוחב של חשיבה ומחקר שאינם מאפיינים כיום את המערכת הביטחונית הישראלית
החובל של היום אינו החובל של פעם. השתנות הדורות, מקורות ההנעה לשירות והחברה שממנה צומחים החובלים הבאים, מובילים לשינוי ממשי במאפייני אוכלוסיית החובלים. המאמץ העתידי יהיה להמשיך ולהתאים עבורם את תהליכי ההכשרה, הלמידה והפיתוח, בהתאמה למציאות משתנה זו
סיבות שונות, בחלקן ארגוניות, מקשות על צה”ל לקיים תהליך למידה אינטלקטואלי שהוא חיוני ליכולתו להתאים את עצמו למציאות המשתנה. המאמר מצביע על הסיבות הארגוניות האלה ועל הדרכים לנטרלן
ערב מלחמת יום הכיפורים נשען הממסד הביטחוני־מדיני על תפיסת התרעה שלא הייתה רלוונטית למציאות. הכישלון לפתח תפיסת התרעה רלוונטית - שהיא חלק מתורת הביטחון - רובץ לפתחנו ב־2013 לא פחות מאשר ב־1973