סגן או אלוף - מאמר + פודקאסט

הדרגה סגן־אלוף כוללת בתוכה שני עולמות: העולם הטקטי של הסגן והעולם האסטרטגי של האלוף. תפקודו של הסא"ל בשני העולמות בא לידי ביטוי בכך שהוא עוסק בקיום השוטף של המסגרות לצד חתירה לחדשנות ולמצוינות

האתגרים של חיל האוויר

באחרונה פורסם על כניסתן למזרח התיכון של מערכות רוסיות חדישות להגנה אווירית. המאמר מציג את העיקריות שבהן

קוראות וקוראים יקרים

בשעה טובה אנו משיקים את אתר "מערכות" החדש עם מנוע חיפוש, כתבות מוכוונות דיגיטל, סרטונים וכמובן הגיליונות של כתב העת בפורמט מקוון. פרטים בפנים

מערכות 498

על חשיבותה של תאוריית מלחמה סדורה למדינאים | לוחמת משפט, הגנה אווירית והיבטים רפואיים במלחמת רוסיה–אוקראינה: משמעויות לישראל | שינוי תפיסה: טרור דתי ולא לאומני | על המידתיות | כיצד אנלוגיות שגויות מעצבות את המלחמה הבאה | על אחריות פיקודית ונקיטת סנקציות פיקודיות בגין אי־מימושה | האומץ להנהיג (גם מול המצלמה) | מה הסטורי של צה"ל | ועוד איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה

הנדסת אנוש וחוויית הפעלת משתמש מערכת בפיתוח מערכות אמל"ח צבאיות

בצה"ל מתקיימים תדיר מפגשים בין משתמשים ארעיים למערכות אמל"ח טכנולוגיות מתקדמות, ולא תמיד זמן ההכשרה מאפשר שליטה מספקת במערכת. שילוב של מומחה הנדסת האנוש יפשט את הפעלת המערכת ויביא להתייעלות

השילוביות הבין-ארגונית בין מערכות הביטחון הפועלות ביהודה ושומרון

מבנה ארגוני לא ברור ומאבקי כוח על סמכויות מונעים במקרים רבים עבודה משותפת של כל הגורמים המופקדים על הלחימה בטרור ביהודה ושומרון

במת מערכות - חינוך או כינון בצה"ל (חלק ב')

מכתב הרמטכ"ל עם הופעת חוברת 150 של "מערכות"

תרומת האימון הקשבי לכושר הנפשי של תצפיתניות בצה"ל

התמודדות יעילה עם אתגרים מנטליים מפחיתה את סיכוייו של חייל להיקלע למצבי מצוקה. האימון הקשבי, שביכולתו לשפר את התפקוד המבצעי של הלוחמים ולצמצם את התפתחותם של תסמינים פוסט־טראומטיים לאחר השתתפות בלחימה, הוא אחד מהפתרונות. על המפקדים להגביר את העיסוק במיפוי האתגרים המנטליים ביחידותיהם, ובמציאת מענה מעולמות הכושר הנפשי

המעורבות העיראקית במלחמת ששת הימים

בעוד הרטוריקה העיראקית ערב מלחמת ששת הימים הצטיינה בקיצוניות רבה, הרי כאשר היא התבקשה על-ידי מדינות העימות לתרגם את הדיבורים למעשים, היא עשתה מעט ככל האפשר. דווקא אחרי שהסתיימה המלחמה הגבירה עיראק את קצב שיגור הכוחות לירדן - בניגוד לרצונן של קהיר ושל רבת-עמון. המניע לכך לא היה רצון להילחם בישראל, אלא להשיג דריסת רגל רשמית בירדן, שהייתה באופן מסורתי יעד של עיראק