"נצטרך להילחם כדי לנצח"
בספרו "לא פיקניק" תיאר גנרל ג'וליאן תומפסון את נתיב הקרבות של החטיבה שעליה פיקד בפוקלנד. מתרבותה, מערכיה, ומרמת הלחימה שלה צה"ל יכול ללמוד לא מעט גם כיום
מציג עמוד 36 מתוך 625 תוצאות
בספרו "לא פיקניק" תיאר גנרל ג'וליאן תומפסון את נתיב הקרבות של החטיבה שעליה פיקד בפוקלנד. מתרבותה, מערכיה, ומרמת הלחימה שלה צה"ל יכול ללמוד לא מעט גם כיום
על הגזמות, טשטושים, כיתתיות והחמצות שאפיינו את תהליך הפקת הלקחים במלחמת שלום הגליל
ב־7-6 באפריל 2021 ייערך כנס מקוון משותף למחלקת היסטוריה של צה"ל, למחלקה להיסטוריה כללית של אוניברסיטת בר־אילן ולבית התוכן "מערכות". הכנס יעסוק במגמות העכשוויות בחקר ההיסטוריה של צה"ל ומלחמות ישראל
האתגר: מושג ה״לכידות״ מרכזי וחשוב. הוא המקור העיקרי למוטיבציה של הפרט, הוא משפר ביצועים אפקטיביים ויש לו השפעה על צמצום תגובות קרב. בכל הקשור לגורם האנושי, לצד מושג המנהיגות, הוא המפתח המרכזי של הפסיכולוגיה הצבאית. יחד עם זאת, הוא קשה ומורכב להבנה, והתפתחות מדידתו במהלך השנים משקפת את השינוי באופן הגדרתו, את ההבדלים בתפיסה המקצועית של החוקרים שעסקו בתחום על־פני שלל דיסציפלינות במהלך השנים ואת סוגי הטכנולוגיות ושיטות המדידה שהשתנו.
הגיע הזמן לדיון עומק ולשיח בנושא גיוס חרדים לצה"ל, ופסיקתו של בג"ץ עשויה להביא את החברה הישראלית בדיוק לנקודה שכזו. שילוב חרדים ישפיע על מבנה הכוח, על תוכניות ההכשרה ועל תקציב הביטחון. צה"ל והחברה הישראלית צריכים לחשוב איזה מחיר הם מעדיפים לשלם. מחיר השילוב או מחיר הוויתור
"אללה משאיר אחרי כל מפקד מפקדים, ומכל חייל [נולדים] עשרה חיילים ומכל שהיד אלף לוחמי התנגדות". מאמר על התהום הפעורה בין תפיסת הניצחון במערב בכלל ובישראל בפרט לעומת התפיסה בקרב ארגוני ההתנגדות. וכיצד פגיעה מורלית והסברתית שקולה בעיני האויב לפגיעה צבאית
ספר חדש יצא לאור! מלחמת "חרבות ברזל": קובץ מאמרים מאת ד"ר מאיר פינקל / מאמר חדש על מקומם של התחקירים באמון הציבור וצה"ל / מאמר חדש על סבך האינטרסים של לבנון בצל מלחמת "חרבות ברזל" / שיקולי עלות-תועלת של חמאס בדעת הקהל ברחוב הפלסטיני / 19 שנים למותו של צדאם חוסיין / 72 שנים להקמת אמ"ן / פרידה מתא"ל עמית סער שהלך לעולמו
"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה
למחלוקת המודיעינית בשאלה אם האנתפאדה השנייה (אוקטובר 2000) הייתה פרי יוזמה של יאסר ערפאת והרשות הפלסטינית או שמא התפרצות ספונטנית שהפתיעה את שני הצדדים, השלכות רחבות שעד היום לא קיבלו התייחסות ראויה. על־פי הערכת מודיעין אחת, שהייתה מקובלת על רוב מקבלי ההחלטות ועיצבה במידה רבה את תגובת ישראל, ערפאת יזם את המהומות. על־פי הערכה אחרת, לה היו שותפים רבים מגורמי המקצוע באמ"ן ובשב"כ, ערפאת לא יזם את המהומות ובשלב הראשון אף ניסה לעצור אותן ולהרגיע את המצב. בהמשך, בעקבות תגובה קשה של צה"ל, הצטרף ורכב על הגל. אף־על־¬פי שצה"ל נערך למהומות בעקבות התסכול הפלסטיני מכישלון פסגת קמפ דיוויד ובשל הניסיון מאירועי יום הנכבה במאי 2000, העיתוי שבו פרצו וזליגתן לתוך "הקו הירוק" הפתיעו אותו ואת מקבלי ההחלטות. המאמר טוען כי הערכת המודיעין לפיה ערפאת יזם את המהומות שגויה. בהצגתה כהערכה דומיננטית בפני מקבלי ההחלטות היו כרוכים לא רק כשלים מקצועיים, אלא גם כשלים אתיים