רוח צה"ל ואהבת הארץ
בקוד האתי של ארגון ממלכתי, מקצועי וחיוני אין מקום לרגשות. מי שכולל במסמך "רוח צה"ל" דרישות ל"אהבת הארץ" או ל"אהבת המולדת" אינו מבין מהו קוד אתי או אינו רוצה בו כלל
מציג עמוד 354 מתוך 4246 תוצאות
בקוד האתי של ארגון ממלכתי, מקצועי וחיוני אין מקום לרגשות. מי שכולל במסמך "רוח צה"ל" דרישות ל"אהבת הארץ" או ל"אהבת המולדת" אינו מבין מהו קוד אתי או אינו רוצה בו כלל
בנסיבות המיוחדות ששררו בימיה הראשונים של אינתיפאדת אל-אקצא הייתה ההחלטה לפנות את מדחת יוסף ז"ל ממתחם קבר יוסף באמצעות הפלסטינים שקולה, נכונה ונבונה. באותה עת עדיין שררו מידה רבה של אמון ושל הסתמכות הדדיים בין צה"ל לבין הרשות הפלסטינית, ואלה הוכיחו את עצמם לפני האירועים, במהלכם ואחריהם. חשוב להסביר את העובדה הזאת כדי לנפץ את מיתוס ההפקרה, שקנה לו שביתה לא רק בציבור הרחב, אלא גם בצה"ל
בעקבות כל היתקלות בלבנון מיהר צה"ל להפיק לקחים. יישום הלקחים האלה הביא להעמסת עוד ועוד ציוד על הלוחמים: עוד מים , עוד ציוד קשר, עוד אמצעי ראייה. כך אירוע שמול חוליות חיזבאללה קטנות, זריזות וניידות התייצבו בדרך כוחות גדולים ומסורבלים של צה"ל. בהתמודדות הזאת היו איפוא כל היתרונות בידי החיזבאללה, והתוצאות היו בהתאם. המסקנה היא שמי שרוצה להימנע מכל סיכון, נוטל על עצמו בדרך כלל את הסיכונים הכבדים ביותר
בעבר הלא רחוק נוס "חוק מור", הגורס כי כוח החישוב של המעבדים יכפיל את עצמו אחת ל-18 חודשים, ובאחרונה היו מי שחשבו שהתהליך הזה לא יוכל להימשך הלאה. והנה, בכל זאת, מוכיחים יצרני השבבים שוב ושוב שהם מצליחים לעמוד באתגר. יש לכך השפעה עצומה על פיתוחם של אמצעי לחימה יותר ויותר מתוחכמים
ראש אמ"ן מציג את החזון, את היעדים ואת הערכים של חיל המודיעין
התבטאותיהם ומעשיהם של ראשי הרשות הפלסטינית מוכיחים בבירור כי הם מעולם לא התכוונו להגיע לפשרה היסטורית אמיתית עם הציונות, המבוססת על חלוקת הארץ. את התהליך המדיני הגדירו הם עצמם כ"סוס טרויאני", שאיפשר לפלסטינים להגיע לעמדה מדינית וצבאית משופרת לקראת המערכה המכריעה על העצמאות ועל השיבה - מערכה אשר נועדה להביא בסופו של דבר להחרבתו של המפעל הציוני
תחושות חריפות של אפליה ושל קיפוח ותופעות של חוסר מקצועיות ושל חוסר משמעת הן רק שתיים מהבעיות הקשות שמאפיינות כיום את כוחות המילואים. על הבעיות האלה ניתן להתגבר באמצעות מודל חדשני, שבו אנשי מילואים מתמידים נהנים מתנאים של אנשי קבע
רוב המסתננים הערבים בין שלהי מלחמת השחרור למבצע קדש חדרו למדינת ישראל כדי להתיישב מחדש באזורים שמהם נמלטו או למטרות כלכליות - שוד, גניבה והברחות. אולם אף שהפעולות האלימות ממניעים לאומיים היו מיעוט, הן הטביעו את חותמן על התקופה כולה. לרוב הישראלים שחיו באותה עת זכורות השנים האלה כ"תקופת הפדארין" - המסתננים שחדרו למטרות רצח וחבל
הכנסתם לשימוש של מטוסי הקרב במסגרת משימות של מודיעין חזותי באוגוסט 1948 הייתה לנקודת מפנה בהפעלתו של מערך הצילום האווירי במלחמת העצמאות. עד אז ביצעו את המשימות האלה מטוסים קלים בלבד, שהיו חשופים לסכנת יירוט, ולכן לא יכלו לפעול מעל מטרות אסטרטגיות ואפילו התקשו מאוד לבצע משימות איסוף מעל לקווי החזית
הייתה זאת אשליה לצפות שכוחות הביטחון הפלסטיניים יחלצו עבור צה"ל את מדחת יוסף הפצוע מקבר יוסף, ולכן הייתה זאת שגיאה להעדיף את אופציית החילוץ על-ידי הפלסטינים על פני כניסה אלימה לתוך קבר יוסף. האשליה הזאת נבעה, בין השאר, מכשלים בקונספציה, שנוצרה בעקבות החשיבה המערכתית שנעשתה בפיקוד המרכז בשנים שקדמו לעימות הנוכחי. תגובה למאמרו של תא"ל יעקב זיגדון, "קבר יוסף: לא הפקרנו- לא הסברנו" ("מערכות" 382, פברואר 2002)