בין הצפון והדרום: המתח בין הזירות בעיצוב מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל

בימים אלה, 20 שנים לנסיגת צה"ל מלבנון, מתהווה שיח ציבורי על אודות פעילות צה"ל ברצועת הביטחון וכן בנוגע להליכי קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית. נראה כי בסוף שנות ה־ 80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל בבעיה אסטרטגית דומה – מתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון. באותם ימים התמודדה ישראל בעיקר עם האנתפאדה הראשונה, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת.

מה לנו ולאגד משוריין פון קלייסט?

ספר על קרבות השריון של מלחמת העולם השנייה שניתן ללמוד ממנו גם על המלחמה כיום. לחובבי הסוגה ולרוצים ללמוד על סיבות להצלחות ולכישלונות בשדה הקרב, ועל לימוד נכון ועל הסקת מסקנות שגויה

לשון מלחמה

לשון המלחמה ולשון הצבא הן התחום המוביל את ההצלחה הכבירה של תחיית הלשון העברית, החדרת מונחים עבריים לחיי היום־יום, יצירת עגה צבאית שברובה נקלטה גם מחוץ לצבא, החזרת שימושים רבים מאוד בראשי תיבות - כולם מאפיינים עתיקים של השפה העברית. שנים רבות לפני הקמת צה"ל ואפילו לפני הקמת הארגונים הצבאיים במחתרת, עמלו רבים על חידושים בתחום הצבאי, החל במחדשי העברית וכלה בסופרים הקלסיים. בן יהודה לבדו חידש, בין היתר, חייל, אקדח, רובה, פגז, תרגיל, תמרון. ואולם נותרו עדיין כמה מילים לועזיות בולטות בצבא שאיש לא מתכוון להחליפן, והפעם נעסוק באחדות מהן .

'קרבות בכף היד: סן וית

"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה

פרדיגמות במציאות משתנה: מודל צבא העם 2020

הצבא אינו ממצה בצורה מיטבית את שני המשאבים החשובים ביותר: כוח אדם וזמן. יש צורך ברור ומיידי בתהליך של שינוי ובמעבר מצבא מיליציוני לצבא יבשה מקצועי, שיוכל לאתגרים בעתיד הנראה לעין

סיור עוצבתי - דגמים ומגמות

ספר : ללא תקווה וללא פחד

קיסר אמריקני

נפוליאון - אמרות המלחמה

פרק י"ד – מעגלי האש, כיוונים בבניין הכוח ומערך האש