מציג עמוד 35 מתוך 1488 תוצאות
היינו רוצים ליצור סטנדרט בידע המקצועי על־פי רמת הקצין - היסטוריה צבאית וידיעת התו"ל - כדי לחצות את הקו מקצין שממלא את תפקידו, לקצין שהטמיע במהלך ההכשרה את מגוון הכלים והאמצעים שהעמידו לרשותו, ומאפשרים לו למלא את ייעודו בשדה הקרב
היינו רוצים ליצור סטנדרט בידע המקצועי על־פי רמת הקצין - היסטוריה צבאית וידיעת התו"ל - כדי לחצות את הקו מקצין שממלא את תפקידו, לקצין שהטמיע במהלך ההכשרה את מגוון הכלים והאמצעים שהעמידו לרשותו, ומאפשרים לו למלא את ייעודו בשדה הקרב
בקרב המפקדים והחוקרים של מלחמת יום הכיפורים - הן הישראלים והן המצרים - ישנה מחלוקת עמוקה בנוגע לשאלה אילו יעדים רצו המצרים להשיג במתקפת 14 באוקטובר 1973. השאלה המרכזית היא אם המתקפה הזאת הייתה מאמץ אמיתי של המצרים להגיע למעברי ההרים בסיני ואף מעבר להם - בהתאם לתוכנית המלחמה שלהם - או שמדובר היה במראית עין של מאמץ אופנסיבי שנועד רק לרצות את הסורים
עד לקביעתה של אסטרטגיית ביטחון לאומית, ובה רשימה מתועדפת של האינטרסים הלאומיים, נכון יהיה שצה"ל יכין רשימה כזאת ויצרף אותה להצעת בנוגע לאיום הייחוס
המאמר בוחן את תפקוד מערך מודיעין השדה של צה"ל במלחמת "חרבות ברזל", על רקע הפער בין ייעודו כמרכיב מרכזי בתמיכת התמרון הקרקעי, לבין מצבו הארגוני והמבצעי ערב הלחימה. בהתבסס על ניסיונו האישי של המחבר מוצג ניתוח ביקורתי של תפיסת הלוחמ"ם, תהליכי בניין הכוח של אמ"ן וזרוע היבשה, ומימושם בשטח תחת אש. המאמר מתאר את הפערים שנחשפו – באיוש, כשירות, תשתיות ואיסוף אורגני – לצד תרומתם המרכזית של גופי מילואים מאולתרים, מרכז המודיעין לתמרון, וצוותי איסוף וחקירה שפעלו בשדה. דרך תיאור מהלך הלחימה, מציע המאמר תובנות על יחסי הגומלין בין אמ"ן למערכי השדה, על הצורך בחידוש ההשקעה במודיעין טקטי ובמודל מילואים רלוונטי, ועל התנאים הנדרשים להפיכת הידע המודיעיני ליתרון אפקטיבי בלחימה רב־זרועית
למרות שבספר הצק"ח האמריקני אין חידושים גדולים, הרי שהוא מבטא באופן מיטבי את האופן שבו רואים בצבא היבשה את הפעולות ברמת החטיבה. נכון ללמוד מהנושאים המפורטים בספר לקחים לצה"ל, ולבחון את אופן יישומם בכוחות היבשה
צבא היבשה ההודי פיתח תוכנית רפורמה מקיפה שנועדה לתת מענה בגזרה מול פקיסטאן. ואולם, האיום העיקרי הוא סין. האם ניתן להעתיק פתרון מבצעי אחד לאויב אחר?
המע"צ (המהפכה בעניינים צבאיים) הנובעת מן ההתפתחויות הטכנולוגיות שבמרכזן ארטילריה רקטית, גם אם קלה, משנה לחלוטין את אופי הלחימה. יש להתייחס אל מאפייניה הפוליטיים, המחקריים והמשפטיים, כדי להבין את התופעה והשלכותיה ואת גבולות המותר והאסור בניסיונות לטפל בה
למרות השינוי באופי האיומים וכניסתם של אמצעי לחימה מתקדמים, בסופו של יום פלוגה היא עודנה המסגרת המצויה בלב הלחימה בכל מתאר תמרון יבשתי אפשרי, ומכאן שמפקדה וחייליו יחוו את עקת הקרב, לחצים ואתגרים דומים לאלו שחוו קודמיהם