מציג עמוד 35 מתוך 477 תוצאות
מאפייני איום הקורונה ואיום של מלחמה על העורף דומים זה לזה, ומשכך גם צעדי ההתגוננות במרחב הציבורי נגדם. הדמיון בין השניים מעלה שאלות בנוגע ליכולת לפתח מתודולוגיה אחידה לסוגים שונים של איומים בהינתן מאפיינים דומים. התבססות על מתודולוגיה שכזו יכולה לקצר את תהליך הלמידה, ולחסוך זמן רב בהתמודדות מול האיום
פרדוקס גדול מתקיים במרחב העשייה שבין תחום הפעלת הכוח ובין בניינו. בהפעלת כוח צבאי נדרשת המערכת לאחדות פעולה, החלטיות, נחרצות, התמדה וחדוּת בביצוע. ספקות וסימני שאלה עלולים לשבש את התהליך ולהפריע לו בפעולה. לעומת זאת, בבניין הכוח הצבאי לעתיד יש מקום להרהור, להטלת ספק, להרחבת גבולות החשיבה, לזוויות מבט אחרות וליציאה מחוץ לקופסה. כיצד ניתן לקיים את שני אלה באותו מרחב ארגוני?
בספרות המופת הצבאית הנך נתקל בצידם של חיבורי יסוד רבי משקל והיקף, גם בכמה חוברות דקות. את מעמדן קנו להן בזכות תוכנן המעיד על הצצה חודרת אל תוך שורשי הדברים הפשוטים הגורליים של מעשה המלחמה, ובזכות ציונן הקולע בתשובות ובפתרונות לבעיות העשייה החמורות. יש בהן המהוות ניתוח קצר ושנון של אחת מבעיות הזמן הצבאיות – ניתוח המעלה מסקנות והצעות לפתרון. באחרות – הלביש המחבר את מחשבתו בלבוש סיפורי, או אף סיפורי דמיוני, ואת הלקח הגיש בצורה קלה, מושכת, או אף משעשעת – אך עם זאת מאלפת, מגרה ומדרבנת את מחשבתו העצמית של הקורא. בסוג אחרון זה כלול הסיפור "מעברות פתיים" ומוניטין יצאו לסיפור "חלומותיו" של מי שחתם בשם הסמלי: "חל"ם" – "חכם לאחר מעשה"