מינון אקטיבי לרק"ם

ישראל יכולה הייתה לצייד את הטנקים שלה במיגון אקטיבי יעיל נגד טילים, אך לא עשתה זאת בגלל קונספציה מוטעית בנוגע למלחמות העתיד ומתוך שיקולים כלכליים

לוחמים בלי בית חזה: מחשבות על "אתיקה צבאית" מאת אסא כשר

סיקורת ספרים : מחשבות על "אתיקה צבאית" מאת אסא כשר

הימור גורלי בסטלינגרד

במערכה על סטלינגרד הימרו הגרמנים על כל הקופה -והפסידו. ספרים רבים על המערכה בסטלינגרד, ובהם ספרו רב המכר ועטור הפרסים של אנתוני ביוור -מתארים היטב את מהלכי הקרבות , אך שמים פחות מדי דגש על שיקולים ועל הנסיבות שהובילו את שני הפיקודים - הגרמני והסובייטי - להחליט כפי שהחליטו

מורשת החטיבה

המכ"ם - מכפיל כוח לשריון

המאמר מערער על התפיסה הקיימת היום בצבא, שלפיה יש לשלב מערכות מכ"ם על הטנקים אך ורק במסגרת מערכות מיגון אקטיביות. לטענת כותבי המאמר למכ"ם על טנק יש ערך רב גם כשלעצמו

שריונאי עם הפנים לעבר

קצין השריון רומן גופמן טוען שניתן להסתפק במרכבה סימן 3 ,ואין טעם בהשקעות הרבות הכרוכות במעבר לדגם המרכבה מספר 4 .אולם אילו היו מאמצים את ההיגיון הזה, היה השריון של צה"ל מורכב עד היום מטנקי ה-AMX המיושנים

המערכה על אנציו - חצי־גשר על פני תהום

הדבקות במשימה לאור המטרה, התחבולה וניצול הזמן, היו חלק מן העקרונות שיושמו במערכה על אנציו במלחמת העולם השנייה. ואולם הלקחים מאותה מערכה יכולים להתאים ללחימה כיום

עידן ההגנה האקטיבית: תמרון פלטפורמות יבשתיות שוב רלוונטי

המאבק בין החימוש התוקף והפלטפורמה הלוחמת קיים מאז ומעולם, כאשר את סדר היום מכתיב התוקף. על אנשי הפיתוח והמדענים לדאוג כי מדף הטכנולוגיות יהיה עמוס בפתרונות

תוכן העניינים

צק"ח בצבא ארצות־הברית - מה ניתן ללמוד בצה"ל מהפרסום החדש

למרות שבספר הצק"ח האמריקני אין חידושים גדולים, הרי שהוא מבטא באופן מיטבי את האופן שבו רואים בצבא היבשה את הפעולות ברמת החטיבה. נכון ללמוד מהנושאים המפורטים בספר לקחים לצה"ל, ולבחון את אופן יישומם בכוחות היבשה