מקצוענות צבאית
מכיוון שצה"ל הוא צבא העם, המושתת על שירות חובה קצר, ההולך ומתקצר, רוב היחידות בו מאותגרות בכל הנוגע למרכיב הניסיון המעשי. אין בכך כדי לרפות את ידי המפקדים בחתירה למקצוענות של ארגוניהם
מציג עמוד 35 מתוך 1675 תוצאות
מכיוון שצה"ל הוא צבא העם, המושתת על שירות חובה קצר, ההולך ומתקצר, רוב היחידות בו מאותגרות בכל הנוגע למרכיב הניסיון המעשי. אין בכך כדי לרפות את ידי המפקדים בחתירה למקצוענות של ארגוניהם
לקצינים רבים בצה"ל אין אומץ לחלוק על מפקדיהם. לתופעה הזאת יש סיבות רבות ותוצאה אחת: צבא פחות טוב ופחות יעיל שיתקשה לבצע את משימותיו כראוי. המאמר מונה את הסיבות לתופעה הזאת ובוחן את הדרכים למיגורה
כיצד ומדוע נוצרו חידושים טכנולוגיים בתחום כלי המלחמה במהלך ההיסטוריה? מה היו יחסי הגומלין בין "המנהיגות הטכנולוגית" ובין "המנהיגות הצבאית" ומה היה חלקם של גורמי השלטון האזרחיים? אי אפשר לחזות מראש פריצות דרך טכנולוגיות, ולא להסתמך עליהן או לתזמן אותן עם אירועי מלחמה. לכן צבא הרוצה להתכונן למלחמה חייב להבטיח, הרבה לפני שהמלחמה מתרחשת, זרימה הדדית מתמדת בין הדוקטרינה, הטכנולוגיה ומערכות הנשק
אגף, אנטי מטוסי, גונדה חיל מצב, טווח, מכונת ירייה, משמר חוץ, סירת טורפדו, צבא משלוח, תחמושת עקרה, תרגול סדר ומונחים צבאיים נוספים שהופיעו בגיליון
האתגר המרכזי של צבא הוא הצורך ליצור בזמן המתאים מענה מבצעי, שיכול להתמודד בהצלחה מול אויב ומול סביב המשנים את עצמם בתכיפות גבוהה ובמהירות מסחררת
צבא המדינה האסלאמית בהיבט המבצעי - שיטות הפעולה האסטרטגיות, המערכתיות והטקטיות כפי שהן באו ובאות לידי ביטוי במרחב הפעילות העיקרי שלו - עיראק וסוריה
צבא רומי היה החזק ביותר בעולם העתיק, ולכן אין זה מפליא שמילים צבאיות לטיניות - כמו טירון, קסדה ובליסטרה - נכנסו לשפה העברית
אין שום בסיס לטענות שצה"ל אינו צבא חדשני. ההפך הוא הנכון. תגובה למאמרו של סא"ל (מיל') דן שיאון, "חדשנות צבאית בצה"ל: מה השתבש", גיליון 460
כיצד פיקדו בעת העתיקה על צבא שלוחמיו דיברו שתי שפות שונות? וכיצד דיברו עם אויבים? הבלשן אשר שפריר פותח מדור חדש על מקום השפה בצבא
בעבר יוחדה המילה קלגסים לחיילים של צבא רומא, ובמאה ה־20 - לחיילים של גרמניה הנאצית. מהו מקור המילה הזאת, וכיצד הגיעה לשפה העברית?