מציג עמוד 35 מתוך 850 תוצאות
בעידן הנוכחי על המפקד לפנות לפקודיו ולציבור גם באמצעות התקשורת, מעשה שיש בו הזדמנות מנהיגותית ולא רק סיכון. עם זאת, המפקדים נמנעים מכך בשל חוסר הבנת חשיבות המדיום המשתנה באופן תדיר. התייצבות מול המצלמה היא כלי מבצעי של ממש, ויש בהתייצבות אמיצה שכזו גרסה עדכנית של פרקטיקת "פיקוד מלפנים".
ההשתלטות על "קארין איי" בינואר 2002 הייתה הפעם הראשונה בתולדות שייטת 13 שבה הכוחות השתלטו פיזית על אוניית אויב כשהיא בתנועה, במרחק קילומטרים רבים מישראל. אבל יותר מהתעוזה הטקטית חסרת התקדים, המשמעות הגדולה של המבצע הייתה בהקשר האסטרטגי. כי התמונות של מצבורי הנשק האדירים שהיו על האוניה, חמישים טונות אמל"ח שיועדו לרשות הפלסטינית – עשו שירות אדיר למאמצי ההסברה הישראלית. זו הייתה ההוכחה החותכת של מעורבותה של הרשות הפלסטינית בטרור נגד ארחים ישראלים במימון וחימוש איראני. בפרק נחזור לרגעי המתח של המבצע עם דרור פרידמן, מפקד המבצע ורא"ל (מיל') שאול מופז, הרמטכ"ל באותה עת, וכן עם ד"ר יועז הנדל, שירחיב על האפקט ההסברתי של המבצע בפרט, ושל הכוחות המיוחדים בכלל
לתרחיש ייחוס כמו שהתרחש ב־7 באוקטובר, לא התכוננו במעבדה הגנומית, אבל מרגע שנודע על התקפת החמאס ותוצאותיה, הפכה המעבדה לפעילה ותרמה רבות לזיהוי מהיר ויעיל של חללים. "ההחלטה להקים גוף צה״לי עצמאי הייתה נכונה בהחלט. אלו שחששו ולא ידעו אם צריך להקימה או לא, בסוף באו ואמרו תשמעו לא היינו יכולים בלעדיכם, זה נתן תשובות מעל ומעבר״. אע"ץ ראובן ברדוגו, מפקד המעבדה הגנומית, מסביר בריאיון ל״קול המערכות״ מהי המעבדה הגנומית ומדוע הוקמה, באילו אמצעים טכנולוגיים היא משתמשת ועל פעילותה בחזית המערכה לזיהוי חללי מלחמת "חרבות ברזל". המעבדה הגנומית כמקרה בוחן של בניין כוח בלחימה והקמת גוף צה"לי יש מאין
ספר חדש יצא לאור: לחבק את האויב – סיפורה של מנהלת שכנות טובה מאת אייל דרור / מערכות בשמע - 41 שנים למבצע "ערצב 19" / מאמר חדש על פלטפורמות בלתי מאוישות: ההבדלים בהצטיידות בין הצי האמריקני וחיל הים הישראלי / חזרה למלחמת פוקלנד / על חמ"ד ג', מיזם דימונה ומדינה בתוך מדינה / הרצאתה של ד"ר לירן ענתבי מכנס שדה הקרב העתידי
התופעה של הקמת כוחות מאולתרים, במבצע או במלחמה, צריכה לקבל יחס של דפוס קבוע ולא תופעה רנדומלית. יש לעגן אותם במבנה ובארגון הכוח הצבאי