נוכחים או נפקדים?

כל הצבאות במדינות הדמוקרטיות מתחבטים בשאלה איזה דפוס של יחסים ליצור עם התקשורת. הגישות נעות בין מתן חופש פעולה מפוקח לעיתונאים לבין הדרה מוחלטת שלהם מזירות הלחימה. המאמר בוחן את הגישות השונות וממליץ על הדרך המועדפת

ללמוד מההצלחות - לחימת חטיבה 460 בשל"ג בראי הזמן שחלף

בתהליכי הפקת הלקחים והטמעתם אנחנו מתמקדים בעיקר בכישלונות ופחות מדי בהישגים ובהצלחות. זו טעות שמשבשת את ההתכוננות שלנו למבחנים הבאים

שורשי הכישלון הגרמני

הספר ”סערת המלחמה“ של אנדרו רוברטס )דביר, 2011 )הוא סיכום רהוט וקולח של מלחמת העולם השנייה, אך כמו ספרים דומים רבים מתעלם מהאספקטים הטכנולוגיים של המלחמה ובכך פוגם ביכולת הקורא להבין את האירועים

להבעיר את עורף האויב הפשיסטי

הישגיה של תנועת הגרילה הסובייטית במלחמת העולם השנייה היו דלים למדי. אולם הלקחים שניתן להפיק מהלחימה שלה רלוונטיים גם היום - במיוחד במלחמות "היברידיות" שמשלבות לוחמה קונוונציונלית ולוחמה זעירה

הפעלת העוצמה המדינית במשבר הגרעין הבינלאומי עם איראן, 2004-2003

חיזוק המאמץ המנצח

התחקירים בצה"ל מתמקדים בכשלים ונמנעים מלבחון הצלחות. כתוצאה מכך הולכים לאיבוד הרבה מאוד לקחים חשובים. לכן מן הראוי שצה"ל יבחן את ההתמקדות של התחקירים שהוא מנהל

המערכה על מוסקבה בעיני הפיקוד הסובייטי הבכיר

ניצחונה של בריה"מ בקרב על מוסקבה לאחר סדרה ארוכה של תבוסות קשות נבע בראש ובראשונה מהלקחים שהפיקו ויישמו מפקדי הצבא האדום מכישלונותיהם בשלבים הראשונים של המערכה. אחד הלקחים המרכזיים שהם הפיקו הוא שיש לזנוח את עקרון ההתקפה בכל מחיר ולעבור לניהול רציונלי יותר של הלחימה

פתרון משמיים

בניגוד לטענתו של תא"ל (מיל') ד"ר דב תמרי ("הכוח האווירי לאן?", מערכות 437 , יוני 2011) ישראל השתמשה בעבר - יותר מפעם אחת - בכוח אווירי בלבד כדי לפתור בעיות אסטרטגיות קשות

המלחמה הסובייטית באפגניסטן

מלחמה ללא אות