חזבאללה וחמאס: הסיוע הצבאי לאזרחים במשבר הקורונה בלבנון ובעזה
חזבאללה וחמאס שמו במשך שנים דגש מוצהר על היותם אגודות צדקה ועזרה הדדית ברוח האסלאם. המצב המשברי הביא את הארגונים ליישם באופן פעיל את אפיקי הצדקה בפועל, ולא מן הפה אל החוץ
מציג עמוד 35 מתוך 422 תוצאות
חזבאללה וחמאס שמו במשך שנים דגש מוצהר על היותם אגודות צדקה ועזרה הדדית ברוח האסלאם. המצב המשברי הביא את הארגונים ליישם באופן פעיל את אפיקי הצדקה בפועל, ולא מן הפה אל החוץ
מוטה גור מספר את קורותיה של פלוגת צנחנים, פלוגה ד', במחזור מאי 1954. בספר מובאות קורות הפלוגה החל מהימים הראשונים לגיבושה באימונים ובפעילות מבצעית דרך מבצעיה בפעולות-התגמול בשנים 1956-1954 ועד להשתתפות לוחמיה כבודדים במבצע "קדש"
מעבר להיות הספר סיפור מלחמה מרתק של מפקד המספר ממקור ראשון את מאורעות הלחימה של הגדוד שעליו פיקד במלחמת יום הכיפורים, והדיון המקצועי על לחימה בשטח בנוי, הוא יכול לנסות ולהסביר למפקדים את חוויות הקרב של מג"ד בלחימה
אחד האתגרים בתחום הכושר בצבא הוא לשמר את הכשירות, גם בפרקי זמן שבהם לא מתאפשרים אימוני ריצה ויש מגבלת זמן ומרחב. מפקדים רבים מחזיקים בדעה שללא אימוני ריצה לא ניתן לשמר את הכשירות. המחקר שבמאמר זה מוכיח את השימוש באימוני אינטרוולים במוצב ככלי אפקטיבי
עם הגידול המאריכי בשיגורי הלוויינים הקטנים, תעשיית משגרי הלוויינים נדרשת להתפתח כדי לענות על הצורך בשיגורים ייעודיים. ספקי שירותי שיגור שיעמידו אפשרויות שיגור ייעודי מהיר וגמיש ובמחיר אטרקטיבי, יהיו בעלי יתרון מסחרי על פני הספקים האחרים ובכך יוכלו לשלוט בשוק המתפתח
ככל שיחריף המצב, כך גוברת הסבירות שסוכנויות מודיעין שונות ייקחו תפקיד מרכזי במאבק, ומדינות או ארגונים עוינים ינסו להעלות את רף התוקפנות ולנצל את המרחב המקוון לביצוע מתקפות המכוונות בעיקר כלפי מוסדות בריאות לאומיים ובין־לאומיים
המלחמה בקורונה אינה בוחלת בשום גישה לשם השגת המטרה - ניצחון מוחלט על המגפה. בכך היא מהדהדת את טענתו של הפילוסוף האמריקני מייקל וולצר, שלפיה השאלה אם לצבא יש מטרה צודקת למלחמה, אינה מהותית לשאלה איך על הצבא לנהל את מלחמתו?
"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה
בימים אלה, 20 שנים לנסיגת צה"ל מלבנון, מתהווה שיח ציבורי על אודות פעילות צה"ל ברצועת הביטחון וכן בנוגע להליכי קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית. נראה כי בסוף שנות ה־ 80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל בבעיה אסטרטגית דומה – מתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון. באותם ימים התמודדה ישראל בעיקר עם האנתפאדה הראשונה, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת.