צה"ל של מדינה בת מאה

כיצד ייראה צה"ל בשנת 2048 לא ניתן לנבא, אך ניתן לשער שאותם יסודות ימשיכו לשרת אותו לנוכח אתגרי העתיד המשתנים

בין הכרעה לניצחון, בין תמרון לשחיקה (זמין גם בשמע)

החיוניות של התמרון וההכרעה בלב המחשבה עליה מבוססת אסטרטגיית צה"ל, תובעות לתקף ולפרש מחדש את המושגים הללו כבסיס לשפה משותפת

מלחמת טראמפ הראשונה: נקודת המפנה

נקודת המפנה שחלה במדיניות הלחימה האמריקנית נגד "המדינה האסלאמית", גרמה לארצות־הברית לבצע מעבר מאסטרטגיה פסיבית של מדיניות ההובלה מאחור לאסטרטגיה אקטיבית

הרמטכ"ל

תר"ש "גדעון": רכבת הרים בתקציב

על (אי) יציבוּת בתקציב הביטחון והאינטרס הלאומי תובנות תהליך העיצוב הכלכלי והתקציבי של תר"ש "גדעון" מלמדות כי במבט לעתיד יש הכרח ביצירת זיקה כלכלית ישירה בין האינטרס הביטחוני למפת האינטרסים הכלכליים והחברתיים של ישראל

עשתונות 11 - אומנות אופרטיבית קיברנטית

חלוקת המשאבים הלאומיים בשעת חירום

המלאים האסטרטגיים של המדינה אמורים לאפשר בעת חירום רציפות תפקודית הן לצה"ל והן לאזרחים ולמשק. אולם נשקף להם איום הן מהטילים המדויקים של האויב והן מהתקציבים ההולכים וקטנים

כיפת ברזל - קו מאז'ינו החדש?

כל המגרעות של קו מאז'ינו - עלויות אסטרונומיות על חשבון אמצעים התקפיים, יצירת ביטחון כוזב וניוון החשיבה ההתקפית של הצבא - עלולות להתקיים גם בהקשר של כיפת ברזל ושל שרביט קסמים

המודיעין כמוסד ממלכתי

שנה למלחמה: לקחי המערכה בנגורנו קרבאך בראי אחרים

המלחמה בנגורנו קרבאך הראתה שלא ניתן להשיג את המטרות האסטרטגיות והמערכתיות ללא תמרון יבשתי ושהייה בשטח. ואולם לקח זה נוגד תהליכי בניין כוח קיימים במרבית הצבאות, ומעלה את השאלה: האם מדינה מערבית מוכנה לשלם את המחירים הגבוהים, במשאבים ובכוח אדם, למען השגת מטרות אלה?