מבצע אטלס ו"ברק השמיים"

הדומה והשונה במבצעי צניחה טקטית לשם מטרה אסטרטגית בהיסטוריה של א"י

מלחמתנו ביהודים

שימור הון אנושי שלא יעלה הון - תעודת קבע

אתגר שימור הון אנושי מעסיק רבות את כולנו כמפקדים. ברור לכל שנדרשות תוכניות שיבטיחו שימור זה ותר"ש "תנופה", ששם ליעד מרכזי את הטיפול באנשים, הוא הזדמנות מצוינת להיפתח לאפיקי פיתוח חדשים. יש להיערך לצמצום עידן התארים, ולתחילת עידן (לימודי) התעודות.

משנים גישה בניתוח האתגר המבצעי – ניתוח המערכת היריבה במבצעי היבשה

עדכון תבנית הפקמ"ב, מערכת ההפעלה של כוחות היבשה, הוא הזדמנות לעדכן את היישום של שיטת ניתוח האתגר המבצעי כמערכת שלמה ולהטמיעו. כל עוד "החומרה" (המפקד והמטה) ותופעת המלחמה אינם משתנים – יבסס המפקד את החלטותיו על מידע חלקי הנוגע לסביבה המבצעית ויחליט תחת לחץ. המערכת היריבה היא דגם קוהרנטי ופשוט, שהמפקד יוכל להבין, להסביר אותו ולפעול לפיו

על גבורה וטרגדיה – הצנחנים הרוסים בקרב גוסטומל

הקרב על שדה התעופה גוסטומל הראה מה קורה כאשר כוח נלחם את הקרב שלא תכנן למען הישג שלא ניתן לעמוד בו. עקב כך עולות השאלות: האם אפשר לבנות כוח בעל כשירות בסיסית, שתאפשר לו לפעול במגוון מתארים שונים, והאם יש לדבוק בתוכנית המבצע לאחר שכלל התנאים המוקדמים השתנו?

היסטוריה של המלחמות - על שום מה?

כל מי שחייל הינו - בין שיהיה מצביא, קצין, מש״ק או טוראי פשוט, בין שהוא לחם במלחמה או בין שרק התכונן לקראת קרב אפשרי, בין שהוא אחד המצווים או אחד המצייתים - יכול הוא לשוח עם כל חיילי העבר, ההווה והעתיד כעם חברים לגורל, אשר שותף הוא למנת חלקם ואשר ההיסטוריה הצבאית מקשרת בינם לבינו

ממעבר ארז למעבר רפיח: לקחי מט"ק במלחמה – השלכות להכשרה ולעצמאות הנדרשות בלש"ב

מאמר מעט שונה בנוף של "מערכות", המתאר חוויות ולקחים של מט"ק חדש לאחר שמונה חודשי לחימה בשטח בנוי. על הכשרת דרג המש"ק בהקשרי קרב משולב ועל מידת העצמאות המוקנית לו בשגרה – מתוך ראייה של הכנת המפקד הזוטר למלחמה

לוחמת משפט 2.0 – תובנות ממלחמת רוסיה-אוקראינה וההקשר הישראלי

לוחמת המשפט המתקיימת בהקשרים הנוגעים למלחמת רוסיה-אוקראינה, עשויה להוביל לפיתוח מנגנוני אכיפה יעילים יותר נגד מדינות הנחזות כמפירות את דיני העימות המזוין ולהוביל לקידום פרשנות לאותם דינים שתצמצם את חופש הפעולה המבצעי. חשוב לעקוב אחר ההתפתחויות, להעריך כיצד עשויות יריבותיה של ישראל לנצל התפתחויות אלה נגדה בהקשרי לחימה עתידית ולבחון כיצד נכון להיערך

לחימה בערים – שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה

הלחימה בערים אורכת זמן רב מאוד, ודורשת משאבים חומריים ואנושיים גבוהים יותר; שני הצדדים לומדים במהלך הקרבות, אך בשל השחיקה של כוח האדם והמשאבים ושינויים ביעדים האסטרטגיים המדיניים היא מוגבלת בזמן ובמרחב; הלקחים שנלמדו בקרבות ההגנה לא מתאימים דיים לקרבות התקדמות והתקפה. שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה: על לחימה ששני הצבאות דמיינו, ולא תאמה את המציאות בשטח

70 שנות "מערכות"

במלאת עשר שנים ל"מערכות" כתב דוד בן-גוריון: "להיות אחד המכשירים שיקרבו את קוממיות ישראל בארצו". דבריו עומדים בתוקפם גם היום