מציג עמוד 34 מתוך 945 תוצאות
ניהול וניצחון במלחמה דורש לחימה כחלק ממאמץ לאומי משולב ומתמשך, הממוקד ביעדים פוליטיים, אסטרטגיים, ברורים וברי השגה. צבאות וכוחות מזוינים אכן נלחמים במלחמות; לבדם, הם אינם יכולים לנהל אותן וגם לא לנצח בהן. ניהול וניצחון במלחמה הם אחריות משותפת – צבאית-פוליטית-חברתית
בשלבי הסיום של מלחמת יום הכיפורים, כשנראה היה שצבאות מצרים וסוריה עומדים בפני התמוטטות מוחלטת, ריכזה בריה"מ צי ענקי בים התיכון והעמידה בכוננות כמה דיוויזיות
גיליון מורחב זה הוא תוצר של המציאות המורכבת של העולם שלאחר 7 באוקטובר. לנוכח גיוסם של כותבות.ים ושופטים.ות בצו 8, הסבירות לעמוד בתוכנית המקורית של הוצאת הגיליון בזמן ירדה לחלוטין. כך נולד הרעיון להוציא גיליון מורחב שהוא למעשה שני גיליונות – גיליון חורף 2023 (6) וגיליון קיץ 2024 (7). במובן זה, הגיליון המורחב עומד בצילם של המאורעות שעברנו כולנו. עם זאת, מרבית המאמרים והמדורים נכתבו לפני המלחמה. בכך הגיליון הוא גם עדות להמשכיות המחקר בתחום וליכולתו לאסוף את עצמו, להתרכז, ולא להזדרז להסיק מסקנות אקדמיות לפני תקופה של עיבוד. הוא אינו גיליון בנושא המלחמה ואינו מתיימר לעסוק בה, גם אם יש בו אזכורים מסוימים והתייחסות מוגבלת למלחמה ולמציאות, וגם אם כולנו איננו כשהיינו
איך חוקרים מלחמה? בעקבות הכנס - ריאיון משותף עם שניים מרמ"חי היסטוריה, בעבר ובהווה | גמישותו האסטרטגית של חזבאללה: מנגנון מוגבל בעידן של השתנות | האסכולה הצעירה: התיאוריה של החלש כאתגר לצה"ל | לחימה כימית - "הפתעה מצבית"? ומאמרים נוספים
ספר חדש שעוסק בשאלות כיצד הפיכת הדת האורתודקסית ברוסיה לחלק חיוני בביטחון הלאומי משליכה על הביטחון הלאומי של המדינה, ומה בעצם תפקיד האמונה והדת בצבאות מודרניים?
טכנולוגיית האינטרנט של הדברים, היא בעלת פוטנציאל להשפעה רבה על שדה הקרב העתידי ופניהם של הצבאות העתידיים
השרשרת הלוגיסטית הקלסית, ששירתה במשך שנים רבות את הצבאות כדי להעביר אספקה חיונית ליחידות הלוחמות, כבר אינה מתאימה לעידן הנוכחי
חשוב שלצה"ל כמו לצבאות אחרים יהיו כוחות מיוחדים, אבל אם ללמוד מהעבר ובטח ממלחמת יום הכיפורים שבה מתמקד המאמר, ריבוי יחידות מיוחדות בא על חשבון הצבא הקרבי "הרגיל" שהוא בפועל הנושא בנטל והמביא לנו את ההכרעה
כאשר נודע בשחר ה-6 באוקטובר 1973 כי עוד באותו יום תותקף ישראל על-ידי צבאות מצרים וסוריה, דרש הרמטכ"ל להנחית מכה אווירית מקדימה. מטוסי חיל האוויר חומשו בתצורת תקיפה והמתינו כמעט עד הרגע האחרון להכרעת הדרג המדיני. זה הכריע בסופו של דבר נגד המכה המקדימה. בשל הכרעה זו ובשל העובדה שצבאות מצרים וסוריה החלו את מתקפתם מוקדם מהצפוי נכנס חיל האוויר למלחמה כשהוא אינו מוכן במלואו לא למשימות הגנה ולא למשימות התקפה
במלחמת ששת הימים נתקלו שתי טרפדות ישראליות, שפטרלו לאורך החוף הצפוני של חצי האי־סיני, בשתי טרפדות מצריות, במרחק 24 מילין מהחוף. הקרב שהתפתח ביניהן, הסתיים בהטבעתן של הטרפדות המצריות, ונרשם כאחד המבצעים הנועזים של החיל בשם "הקרב הרומני". מבצע זה בא להוסיף אור על עוצמת הטרפדות וכושר־לחימתן