מציג עמוד 34 מתוך 1784 תוצאות
כמה מדינות וארגונים במזרח התיכון גיבשו בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 תפיסת לחימה שנועדה לתת מענה לעליונות הטכנולוגית של המערב - ובכלל זה של ישראל - ושימשה מאז בסיס להפעלת הכוח שלהם ולבניינו. התוצאות המורכבות של העימותים האחרונים יחייבו את המדינות ואת הארגונים האלה להעריך מחדש את התפיסה הזאת ואולי אף לשנותה
שאלות הכוונה מוצעות לקריאת שער זה: 1. האם אפשר ליישם את גישת התמרון (לדוגמה איגופים רחבים) בלוחמת היבשה בשטחים בנויים וחקלאיים המאפיינים את גבולות לבנון, סוריה וירדן? 2. מה הם הלקחים בהקשר כיבוש שטח והחזקתו, לצרכים צבאיים וכקלף מיקוח מדיני, תוך השוואה בין עזה, לבנון וסוריה? 3. כיצד ניתן לפתור את המתח בין הצורך בלגיטימציה פנימית וחיצונית למלחמת/מתקפת מנע, לבין הצורך להסתיר הכנות כדי להפתיע?
בעוד שכלי החשיבה הפוסט-מודרניים מתאימים מאוד לניתוח התופעות שמאפיינות את העימותים של המאה ה-21, כגון טרור המתאבדים, הם אינם מתאימים לגיבוש פתרונות צבאיים קונקרטיים
שיטות התעמולה שהופעלו במלחמת העולם הראשונה ממשיכות להיות מרכיב חשוב במלחמת התקשורת של המאה ה-21 .בחינת שיטות אלה יכולה להעניק כלים להתמודדות עם לוחמת מידע עוינת
המרכיב ”רב” התקבל בעברית החדשה בצירופים רבים שיש בהם תחילית או סופית ושם עצם רגיל. בעקבות ה”רב” נכנסה לצבא מאוחר יותר גם התחילית הארמית ”תת”: תת אלוף
מתי הפכו ה”מעופפים” ל”טייסים”, כיצד הובסה המילה ”אווירון” והפכה ל”מטוס”, וכיצד קשור המשורר הלאומי שלנו, ח”נ ביאליק, לכל אלה
בעבר יוחדה המילה קלגסים לחיילים של צבא רומא, ובמאה ה־20 - לחיילים של גרמניה הנאצית. מהו מקור המילה הזאת, וכיצד הגיעה לשפה העברית?
על מנת להסתגל לשינויים המהירים שיאפיינו את התחום הצבאי בראשית המאה ה-21 חייב יהיה צה"ל להיות "ארגון לומד" במובן העמוק של הביטוי