מציג עמוד 34 מתוך 598 תוצאות
התנתקות ממדיניות העמימות - כפי שמציעים באחרונה גורמים שונים - לא תחזק את יכולת ההרתעה של ישראל. כבר היום בעייתה העיקרית של ישראל אינה מחסור באמצעים להפגנת כוח אלא היעדר לגיטימציה - פנימית וחיצונית - להפעיל אותם
צבאות מגבשים לעצמם לעיתים קרובות דוקטרינות צבאיות התואמות את התפיסות החברתיות המקובלות במדינותיהם. זה קורה גם בצה"ל, ולתופעה הזאת עלול להיות מחיר כבד
ריאיון עם קרפ"ר היוצא, תא"ל טריף בדר; על הפיתוח המואץ של התשתיות הצבאיות בסיני ובחזית התעלה; ממב"ם למערכה רב־זירתית רציפה; ועוד
כל מי שזכו לנהל שיחות עם שמגר פגשו באדם דעתן, האוחז במשנה סדורה, אך לצד זאת כזה שמשקף בדבריו ובעצותיו ראייה מערכתית ייחודית שתכליתה שינוי והתפתחות מתמדת במשפט. שמגר, שזכה לכינוי ״בן־גוריון״ של תחום המשפט בישראל, הבין היטב שהמשפט בכלל, והמשפט הצבאי בפרט, חייבים תמיד להתפתח ולהשתנות
בהיסטוריה הצבאית של ארה"ב מוזכרת מתקפת הטט בווייטנאם בנשימה אחת עם הפתעות פרל הרבור וקרב הבליטה. הפתעת הטט נבעה ממערכת הונאה מתוחכמת ויעילה שניהלה צפון־וייטנאם
צה"ל הוא שדה חברתי מרכזי בחברה בישראל, והרמטכ"ל כמפקד העליון של הצבא ממלא תפקיד סמלי חשוב בהקשר זה. המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את האופן שבו התמורות החברתיות שחלו בחברה בישראל מיום הקמת צה"ל, באות לידי ביטוי בדברי הרמטכ"ל. ממצאי המחקר מגלים ארבע תמות מרכזיות שדרכן אפשר להבחין בתנועה החברתית-ערכית שחלה בחברה בישראל במהלך הזמן. ראשית, האינטראקציה המנהיגותית בין הרמטכ"ל לפקודיו התעצבה עם השנים באופן שונה, בדרך שהמנהיג מתחייב לדברים מסוימים מול פקודיו, ולא רק דורש. שנית, נמצא שעם הזמן השיח שמתקיים על האויב התמתן בעוצמותיו. שלישית, במהלך השנים התרחבה ההתייחסות של הרמטכ"ל לנופלים מקרב כוחותינו. רביעית, במהלך השנים התפתח נרטיב של ביקורת עצמית של הארגון הצבאי כלפי עצמו, והרמטכ"ל עצמו מהדהד זאת בדבריו. הטענה המרכזית במאמר היא שתמות אלה משקפות מגמות של שינויים תפיסתיים וערכיים בחברה בישראל, ולכן ניתוח דברי הרמטכ"ל יכול להניב הבנות הן לגבי המנהיגות הצבאית הבכירה, והן ביחס לחברה בישראל
במאמר זה נבחנה רג'ימנט הריינג'רס ה־75 – דרך אופן ההתפתחות שלה, השיטות שבהן היא בוחרת להתאמן ואף באמצעות ניתוח של אחת הפשיטות שביצעה, כדי להבין מה יכול צה"ל ללמוד מניסיונם
