מציג עמוד 34 מתוך 2717 תוצאות
"הרחפנים משמשים לשתי מטרות מרכזיות: האחת, איסוף מודיעין בזמן אמת; השנייה, פגיעה בכוחותינו. מתחת לגחון של הרחפן מחברים מנגנון מכני שמטיל פצצות או רימון יד שהנצרה שלו פתוחה". סא"ל (מיל') ד"ר אייל פינקו, חוקר מודיעין, סייבר וביטחון לאומי, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על איום הרחפנים, מתי נולד ומהם האתגרים שהוא מציב לכוחות צה"ל
"יכול להיות שתכננת משהו יום־יומיים לפני מבצע, ואז כשאתה מגיע לשטח אתה מבין שתוכניות האש שלך הרסו לגמרי את האזור. פתאום אתה מגיע לתא שטח שקשה לך לזהותו מרוב שהוא הרוס, מה שמוביל גם לפגיעה מורלית של האויב שרואה את כל התשתיות הצבאיות והאזרחיות שלו הרוסות". אל"ם ירון סימסולו, ראש תורת חי"ר וצנחנים בזרוע היבשה, בריאיון ל"קול המערכות" על לוחמה בשטח רווי הריסות, הקשיים והאתגרים הבטיחותיים
את הנשק הלא קונוונציונלי שייצר ואגר התכוון צדאם חוסיין שהוא לא רק לצורכי הרתעה, אלא גם כדי לעצב מחדש את מפת המזרח התיכון. מהתבטאויותיו על מלחמת המפרץ ומההוראות המפורשות שנתן למפקדי הטילים שלו במהלך המלחמה עם תמונה של מנהיג חסר מעצורים, שמוכן היה לעשות שימוש בארסנל הכימי והביולוגי שברשותו גם במחיר החרבתה של ארצו. אם יתאפשר לו להפוך למעצמה גרעינית, הוא יכניס את המזרח התיכון לעידן של חוסר יציבות כרוני - מצב העלול להידרדר במהירות ולצאת מכלל שליטה
במאמרו על "המכה האווירית המקדימה במלחמת יום הכיפורים" (מערכות 373, נובמבר 2000) כותב סא"ל (מיל) ד"ר שמעון גולן, כי "חיל האוויר לא יכול היה לבטא את מלוא עוצמתו בשעות הראשונות למלחמה לא במגננה ולא בתקיפת שדות תעופה". המציאות היא שונה : חיל האוויר הגן בהצלחה מלאה על שמי המדינה מהרגע הראשון לפרץ המלחמה ומנע מחילות האוויר של האויב לתקוף את העורף בישראל ולשבש את גיוס המילואים
עד לאחרונה תמרנו כוחות צה"ל ברצועת עזה. בה בעת צריך להתכונן למלחמה בצפון, אם תבוא. הספר אתי מלבנון יצא לאור לפני למעלה משלושה עשורים, אך את עיקר הלקחים ממנו – קרקע, עצמאות הכוחות, פיקוד משימה (ופיקוד מלפנים) ותחבולה – אפשר לקחת למלחמה ברצועת עזה כדי להצליח במלחמה בלבנון
"אני חושב שיום הכיפורים מבחינת התמרון וההישגים הצבאיים הוא אחד הניצחונות הגדולים ביותר של איזה שהוא צבא מודרני בעת האחרונה, ולא בכדי האמריקנים באו לכאן כדי ללמוד את לקחיו". פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השני – על הצלחת התמרון במלחמת יום הכיפורים לעומת התמרון הכושל ב"שלום הגליל" (לבנון הראשונה), ומה צה"ל יכול ללמוד מהתמרון היזום במבצע "ליטאני"
לאחר השגת הכרעה של החברה העזתית, יהיה צורך בשינוי פוליטי עמוק באמצעות בניית מערכת פוליטית ומסגרת חוקתית שתשריין את השינוי התרבותי והחברתי ותאפשר קיום חברה דה־מיליטריסטית בשנים הקרובות. לתהליך צפוי מחיר מדיני, וכלל לא בטוח שישראל תהיה מוכנה לשלמו
יכולות מצביעות על כוונות, אימון של כוח צבאי בחציית תעלה הוא עדות לכוונתו לחצות תעלות, ואימון של כוח חמאס בכיבוש יישוב מצביע על כוונתו לכבוש אותו. ההיסטוריה מוכיחה שאין לצד אחד היכולת להבין את כוונות הצד השני, ועל כן יש להיערך מול היכולת, ולהתחשב בכוונות רק לחומרה