"אל תהי חכם בעיניך"

דבר העורך

פסיכולוגיה צבאית מזווית אמ"נית – מפגש מהסוג האחר עם הצד האדום והשפעותיו

האתגר: לפעילות המודיעין השלכות מנטליות רבות. בשירות זה מעורבים גם קשיים רגשיים שהמודעות אליהם פחותה כיוון שלכאורה אין לגיטימציה לדון בהם במסלול שירות שבו עקרונית אין סיכון פיזי ובגלל האופי הסודי והחשאי של העבודה האמ״נית. משרתי אמ"ן מתמודדים עם אתגרים רבים כמו פעילות בגבולות מטושטשים, חוסר בהירות בנוגע ל״אסור״ מול ״מותר״, תרבות סוד מקודשת הגובלת לעיתים ב״פרנויה מתוחזקת״ עימה החייל נאלץ להתמודד לבד, תחושה של אחריות טוטלית בה ״ביטחון המדינה מונח על כתפיי״, היחשפות לתכנים קשים בלי יכולת לספר עליהם, פער בין יכולת מקצועית־שכלית ובין בגרות רגשית, ועוד. "[...] החלום שלי היה להגיע ליחידה. כל המסלול שלי כילד היה כדי להיות שם. גם ההורים שלי דחפו מאוד. בתיכון הייתי נחשב אולי קצת למוזר, לא הייתי הלהיט בכיתה... לא בטוח שהבינו אותי כל כך, אבל כל זה השתנה כשהגעתי ליחידה. הרגשתי שהגעתי הבייתה, שמבינים אותי. אני עושה ביחידה עבודה עם אנשים מדהימים, תפקיד ממש מאתגר עם השפעה יוצאת דופן [...] בשנתיים האחרונות עשיתי דברים קריטיים שאני חושב שהצליחו למנוע הרבה פיגועים. יושב קצין בגלילות ומצליח לשנות דברים במציאות במקום אחר ולהציל אנשים חפים מפשע. זה מדהים בכל קנה מידה... לפעמים אני לא מבין איך נותנים לי לעשות דברים כל כך חשובים בגיל כל כך צעיר. בבית ההורים לא סומכים עליי בכל מיני דברים וביחידה אני עושה דברים מטורפים... אחד האירועים שהכי השפיעו עליי בשירות זה פיגוע שלא זיהינו בזמן ונהרגו אזרחים ישראלים. עד היום זה מעיק עליי, הלוואי שיכולתי לעשות משהו אחרת". (סרן א', קצין סייבר באמ"ן)

"האדמה מצמיחה לוחמי התנגדות כפי שהיא מצמיחה זיתים": ניצחון ותבוסה בעיני ההתנגדות

"אללה משאיר אחרי כל מפקד מפקדים, ומכל חייל [נולדים] עשרה חיילים ומכל שהיד אלף לוחמי התנגדות". מאמר על התהום הפעורה בין תפיסת הניצחון במערב בכלל ובישראל בפרט לעומת התפיסה בקרב ארגוני ההתנגדות. וכיצד פגיעה מורלית והסברתית שקולה בעיני האויב לפגיעה צבאית

הפתעות שאינן הפתעות: הנ"ט ביום הכיפורים מול הכטב"מים ב"חרבות ברזל"

כמו בהפתעת הנ"ט, גם בהפתעת הרחפנים והכטב"מים היא אינה מעצם קיום האמצעי, אלא מהעובדה שהאויב מצא דרך להשתמש בו בצורה שלא היינו ערוכים לה ובצורה שלא רצינו לראות. כדי למנוע מעצמנו להיות מופתעים ממה שאנו יודעים (או היינו אמורים לדעת), עלינו להבין שעיקר הבעיה אינו נעוץ בידיעה, אלא בהבנה

הפשיטה על האי "גרין"

בלילה שבין 19 ל־20 ביולי 1969 פשטה יחידה של לוחמי הקומנדו ‏הימי הישראלי על המתחם הצבאי המבוצר האי "גרין", וחיסלה את תותחי הנ"מ ותחנות המכ"ם המוצבים בה. בסערת־הקרב, שרבים מפרטיו עדיין לוטים בערפל, באו לידי ביטוי כל אותם הערכים עליהם התחנכו ואומנו אנשי הקומנדו. ואכן, דבקותם, במטרה, תושייתם ואומץ ליבם יצרו אמת־מידה חדשות של גבורה, הקרבה ואחוות־לוחמים. להלן תיאור מהלכי הקרב, הפריצה, ההשתלטות והטיהור לאחר פיצוץ חלקו הצפוני של המתחם.

היסטוריה של המלחמות - על שום מה?

כל מי שחייל הינו - בין שיהיה מצביא, קצין, מש״ק או טוראי פשוט, בין שהוא לחם במלחמה או בין שרק התכונן לקראת קרב אפשרי, בין שהוא אחד המצווים או אחד המצייתים - יכול הוא לשוח עם כל חיילי העבר, ההווה והעתיד כעם חברים לגורל, אשר שותף הוא למנת חלקם ואשר ההיסטוריה הצבאית מקשרת בינם לבינו

דברים שרואים משם רואים גם מכאן: לקחי אוסינט מאוקראינה והשתקפותם ב"בית וגן"

אחד ממאפייניו הייחודיים של המקצוע הצבאי הוא שלרוב בעל המלאכה אינו עוסק בו רוב הזמן. על כן יש חשיבות גדולה ללימוד המתרחש במלחמות, בעבר ובהווה, לטובת אתגרי העתיד. עליית תחום האוסינט המופרט – מהמלחמה באוקראינה ועד "בית וגן" בג'נין – כמקרה בוחן

השירות הימי שהיה לחיל הים

חזון תחיית הימאות העברית, שהחל בסקציה הימית שהוקמה עוד בשנות ה־20, הניסיון שהצטבר בימי ההעפלה וההשקעה הנבונה במעשה ההתנדבות לצי הבריטי הוכיחו את עצמם ביום הפקודה כשהשירות הימי של ההגנה הפך לחיל הים של צה"ל

שנה לחזרתו של הטאלבאן לשלטון באפגניסטאן - משמעויות ולקחים

שלטונו הרעוע של הטאלבאן מאפשר לאויביה של ישראל חופש פעולה באפגניסטאן תחת חסותו. טוב תעשה ישראל אם תגדיל את מעורבותה באפגניסטאן, ותמנף את המצב כדי להכניס את פקיסטאן תחת כנפי "הסכמי אברהם"